יום שלישי , נובמבר 20 2018
Home / כללי / ילדים בסדר גמור
ילדים בסדר גמור, חנה יבלונקה

ילדים בסדר גמור

ידיעות ספרים שאוהבים

 

ילדים בסדר גמור

ביוגרפיה דורית של ילידי הארץ 1948-1955

חנה יבלונקה

ילדים בסדר גמור, ספרה החדש של פרופ' חנה יבלונקה הוא ביוגרפיה קולקטיבית חלוצית של דור הילדים הראשון שנולד במדינת ישראל. דור ילידי המדינה, הישראליםהראשונים.

כ-300,000 ילדים נולדו במדינת ישראל משנת הקמתה, 1948, ועד 1955 השנה בה נולדו הילדים  שעתידים ללחום במלחמת יום הכיפורים, אותה מלחמה שחוללה שינוי גדול בתמונת חייהם ובחיי כולנו.

הוריהם היו בני הדורות המיתולוגיים – דור תש"ח ודור השואה ומלחמת העולם השנייה. הרחק מאוד מדור ההורים הזה, שחייו אופיינו בתחושת ארעיות וחוסר ביטחון קיומי, בני הדור הזה נולדו לישראל העובדה, ולא החלום. למדינה יהודית קיימת, עם רוב יהודי. זה היה דור שלא חווה אנטישמיות ולא הבין כלל מהי ההוויה של מיעוט בחברת רוב.דור שגדל בשגרה, בנורמליות, בביטחון קיומי בסיסי – עד אשר הכל התהפך – עליו ועל כולנו.

מתוך הספר: " היינו ילדים מתוקים, צרובי שמש –התבגרנו לתוך מדינה תחומה, קטנה ואינטימית שגבולותיה ברורים והיא ליבת זהותנו ומרכז עולמנו. כל מה שלא היה כאן היה חוצלארץ – וזה לא היה משאת נפש אלא אקזוטיקה רחוקה ולא ממשית."

"כאן במדינה הלכנו לגן, לבית הספר, לתנועה, לחברה הסלונית, לצבא. שיחקנו בשכונה, אהבנו, נישאנו, קראנו, שרנו וניגנו והלכנו לקולנוע. לוח השנה שלנו היה הלוח היהודי אבל אנחנו היינו קודם כל ישראלים." 

הגבולות היו בכל. בינם לבין הוריהם, בינם לבין מוריהם, בין הבנים לבנות (משפחה ומיניות). בינם לבין העולם. היה זה דור שידע את מקומו, כמעט ולא דרש דבר וחייו היו ניסיון מתמיד לרצות את הוריו ואת המדינה ולהיות ילדים-בסדר-גמור.

הספר עוסק בילדותם, בבית, בגן בבית הספר; בנערותם, בצבא, בזוגיות, בשעות הפנאי. לספר שלוש תחנות עגינה: שנת העשור לישראל – חג העצמאות השמח ביותר בתולדות המדינה, שנת השיא; צומת ח' סיום בית הספר היסודי ומבחן הסקר שלמעשה קבע את מסלול חייהם; וצומת 1967 .הספר מתייחס לכל התקופה שעד 1974 כמלחמה אחת, שאת עיקרה (התשה וכיפור) נושאים בני הדור הזה על כתפיהם.

סיפורן של שתי המלחמות הקשות הללו מסופר כאן מנקודת מבטם של בני הדור , ושלהם בלבד. הוא משקף  את המעבר מימי התום והאמון לתחושות ההפקרה, הזעם והשכול הנורא. סיפור המלחמה הקשה ההיא משולב גם בפרקים העוסקים באוניברסיטאות ששכלו מאות סטודנטים וגם במקומם של בני הדור בתוצאות הבחירות שהתקיימו ב1973 וב1977..

דור ילידי המדינה הוא לב השידרה של מכתב השמיניסטים (1970) ומכתב הקצינים (1978) – תופעות חסרות תקדים בישראל. זה האחרון הוליד את תנועת 'שלום עכשו' . התנועה המזוהה ביותר עם בני הדור .

בתחום התרבות פורש הספר את התשתית התרבותית שעליה צמח הדור. הספרים שקרא, המוזיקה שהאזין,לה והקולנוע שאליו נחשף.  הוא ממפה את השפעתם המתמשכת של בני הדור בתחומים אלה דרך דמויות מתחום המוזיקה כזוהר ארגוב, שלמה ארצי, יהודה פוליקר, להקת כוורת; הסופרים: דוד גרוסמן, עלי מוהר,  מאיר שלו ואחרים; אנשי התיאטרון והקולנוע: אורנה בן דור, בני ברבש, מוטי לרנר, הלל מיטלפונקט,עמרי ניצן, אבי נשר ורנן שור .

חמש שנים הוקדשו לכתיבת הספר המשלב עושר גדול של מקורות ארכיוניים, תרבותיים, מחקריים.  וכן 30 ראיונות עומק שנערכו עם "החוליה המקשרת" בין הדורות – ילידי המדינה שנולדו בה ביום הכרזתה – ה' באייר תש"ח.

בכריכת הספר, שעיצב האמן דוד טרטקובר ,מצולמים ילדי כיתה ב' בבית הספר גאולה, תל אביב 1958.

זהו ספרה החמישי של פרופ' חנה יבלונקה ,שכתבה עד היום בעיקר על השואה והחברה הישראלית. יבלונקה נולדה בתל אביב וגדלה בבאר שבע. בספרה החדש, שיש בו גם מימד אישי, היא מספרת את סיפור בני דורה, דור תש"ט, דור ראשון למדינה, שחייו נרקמו במקביל לתולדותיה לחופי הים התיכון,  והוא אינו דומה לאף דור יהודי שקדם לו. אולי גם לא לאלו שנולדו כאן אחריו.

בדוק גם

ובית הלל אומרים

"ידיעות ספרים" ו"בית הלל" מציגים: ספר חדש על הלכה, רגישות חברתית ושאלות השעה   ובית …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.