יום רביעי , מאי 19 2021
מייקל סי הול (במרכז), SAFE, על פי רעיון של הרלן קובן, נטפליקס

בואו נדבר על זה: SAFE עונה 1 במלואה

   חשוב וצריך קודם כל להדגיש:

 

שחקנים אמריקניים לא יודעים לחקות מבטא בריטי!

 

קייס אין פוינט, מייקל סי הול המצוין, שפשוט מתבזה ב-SAFE עם מבטא בריטי גרוע במיוחד.

 

מה הבעיה להפוך את דמותו, המנתח טום דילייני, לאמריקאי שבא לבריטניה , התאהב ברעייתו ונשאר שם להקים משפחה?

 

זה הגיוני, זה יכול לקרות, וזה היה חוסך רגעי מבוכה רבים בסדרה.

 

אבל חוץ מזה- יש גם סדרה לסקור.

 

ו-SAFE משווקת בראש ובראשונה כ"סדרה של הרלן קובן", מחבר רבי המכר הנוסחתיים אך המצוינים, שמצליח מדי ספר לרתק אותנו מהעמוד הראשון ועד לאחרון.

 

באופן תמוה, התסריט של כל פרק נכתב בכלל על ידי מישהו אחר, אבל הקרדיט לקובן מעיד על כך שהוא כנראה רקח את העלילה בקווים הכלליים, והשאיר למישהו אחר לעבד אותה לטלוויזיה.

 

בנטפליקס כנראה בנו רבות על הסדרה הזאת, ומייקל סי הול כנראה חשב שהיא תסייע להשכיח מהציבור את "דקסטר", והתוצאה היא בינונית פלוס, אפילו טובה לפרקים.

 

קודם כל העלילה- טום דילייני, רופא מנתח, גר עם רעייתו ושתי בנותיו בקהילה מוגנת, שהכניסה אליה אפשרית באמצעות שער חשמלי בלבד.

 

לכל משפחה בית פרטי מהחלומות, מעמד בינוני-גבוה, עושים ביחד על האש, מרחבים ירוקים, בקיצור- חיים מושלמים על הנייר.

 

אלא שדילייני איבד את רעייתו למחלת הסרטן, והעלילה מתחילה שנה לאחר מכן, כשהוא מתמודד עם שתי בנותיו, הגדולה שבהן- ג'ני המתבגרת שנוטרת לו טינה על שלא הגיע בזמן הביתה בלילה שבו רעייתו נפרדה מעולם החיים.

 

והנה, ג'ני יוצאת למסיבה של חבריה, ונעלמת כאילו בלעה אותה האדמה.

 

יחד איתה נעלם גם החבר שלה, בן 19 שנשר מקולג', וגם הוא ומשפחתו מתגוררים בקהילה.

 

כיוון שבהרלן קובן עסקינן, ובפורמט הידוע של "קהילה קטנה וידידותית שבה כולם מחייכים לכולם ועושים על האש ביחד בסאנדיי" ברור, שההיעלמות הכפולה פותח קופת שרצים של סודות, משפחתיים וכלל קהילתיים.

 

טום מסתייע בחברו הטוב מבית החולים ומימי הצבא, פיט, כדי לחפש אחרי ג'ני, במקביל לחקירת המשטרה הרשמית, שמנוהלת על ידי הבלשית המקומית, שהיא גם אהובתו בסתר.

 

וגם לה בן מתבגר, שהיה במסיבה המדוברת.

 

וכיאה להרלן קובן, ברקע גם טרגדיה מהעבר שמוזכרת בריפרוף בתחילת הסדרה 

אבל תתברר בהמשך כעוד מניע אפשרי להיעלמות.

 

האם ג'ני בחיים? האם יש בכלל סיכוי למצוא אותה?

 

שמונת פרקי הסדרה יעילים כמעט כמו ספר של קובן. המתח גבוה, רוב השחקנים מציגים תצוגת משחק משכנעת, בני הנוער נראים כמי שיש להם מה להסתיר, והמעטפת העוטפת את טום הנאבק לשמור על חייו ולמצוא את ביתו נראית מוצלחת במיוחד.

 

יש כמובן גם רגעים קומיים, רובם בזכות משפחת מרשל המוקצנת, מן גירסה בריטית לנובורישים עם בת מתבגרת מעצבנת, שמארחת את המסיבה הפרועה שממנה לא חזרו כריס וג'ני.

 

כיוון שפופ טארטס קרא עשרות ספרי קובן, הוא הצליח לקראת סיום הסדרה לנחש את הטוויסט הגדול שמגיע ברגעים האחרונים ממש, אבל סביר להניח שעבור רבים מהצופים זו תהיה הפתעה לא קטנה.

 

והעיקר- יש פה תעלומת מתח, המזגן על פול ווליום, ואפשר לשכוח מהצרות היומיומיות ולהפטיר מול המסך "כסף לא קונה אושר, גם העשירים והמלוקקים סובלים כמו כולנו".

 

טלוויזיה נוסחתית, אך מהנה.

 

יש לבדוק גם

הילד מהיער

חדש בהוצאת כנרת, זמורה   הילד מהיער הרלן קובן מאנגלית: שאול לוין   גבר בעל …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.