יום רביעי , דצמבר 12 2018
Home / כללי / בואו נדבר על זה: "מקור" מאת דן בראון
מקור , דן בראון

בואו נדבר על זה: "מקור" מאת דן בראון

   קשה מאוד לדבר על ספר של דן בראון בלי להתייחס למובן מאליו:

 

הוא מצא את הנוסחא, היא עבדה לו ב"צופן דה וינצ'י" בצורה יוצאת מהכלל, ומאז הוא פשוט עובד על פיה.

 

אין סטייה ממרכיבי הנוסחא הבסיסיים: התמקד במדינה אחת- אולי אפילו בעיר אחת במדינה, אתר אחווה סודית – רצוי שתיים- שקיימות במציאות אבל שרוב הקוראים שלך לא שמעו עליה מעולם, זרוק פנימה אישה יפהפיה בצורה יוצאת דופן אך גם אינטליגנטית ורצוי בעלת אישיות חזקה, והפגש אותה בנסיבות מקצועיות לגמרי עם הפרופסור המומחה לסימבולוגיה רוברט לנגדון.

 

רצוי שברקע ירחפו מעל ההיסטוריה של העיר/מדינה שבה העלילה מתרחשת, גורמי שלטון אזוריים, גורמי דת הקשורים לכנסייה הקתולית ומנגד המתנגדים לה, הוסף אדם שהכיר בעבר את לנגדון- היה תלמיד שלו או שימש מרצה שלו- וכמובן מרדף אחרי "מקגאפין" מסתורי והרי לך ספר מתח מצוין.

 

בראון משקיע שנים בעבודת מחקר לקראת כל ספר חדש, ובכך הוא כמובן נבדל מסופרי רבי המכר האחרים בסביבה, ולכן גם השכפול החוזר ונשנה של ספריו מתקבל בסלחנות על ידי הקוראים הוותיקים.

 

אל "מקור" החליט פופ טארטס לגשת בצורה שונה מלשאר הספרים: בשל העובדה שהספר לא מעובד בימים אלה לקולנוע, ומשום מה מסע יחסי הציבור שלו בישראל היה מינורי יחסית לספרים קודמים, קל היה לפופ טארטס להתחיל לקרוא את הספר מבלי לדעת דבר מראש על העלילה- לא משמעות שמה, לא מקום התרחשותה, לא הרקע ההיסטורי ולא החפץ/אוצר שאחריו מחפשים.

 

גם כשפתח את הספר לקריאה ראשונה, נמנע פופ טארטס במופגן מלקרוא את תמצית העלילה בכריכה האחורית.

 

כלומר- הוא הגיע "נקי" לגמרי לספר, וזו אגב חווייה מעניינת ומצוינת.

 

ולמרות צעדי המנע שננקטו, אי אפשר היה שלא לחוש משב של "היינו כאן, ראינו את זה" כבר בשלב הראשוני של הקריאה- שוב מדען אתאיסט, שוב תגלית שמאיימת על הדת העולמית, שוב סמל מסתורי על זרוע הרשע המרושע, ושוב רוברט לנגדון שמגיע אל מרכז ההתרחשות בדיוק בזמן.

 

אלא שהכישרון של דן בראון, יחד עם היכולת שלו לשזור היטב את ממצאי מחקרו בעלילה, הפכו את "מקור" לעוד ספר שנקרא בנשימה עצורה, במהירות ותוך הפיכת דפים כמעט בניגוד לרצונו של פופ טארטס לנמנם או להירדם.

 

העלילה סוחפת, המתח אדיר, והעובדה שאנחנו נמצאים ברוב החלק השני של הספר בברצלונה- המקום שבו כל ישראלי שמכבד את עצמו ביקר לפחות פעם אחת בחייו- הופכים את "מקור" לספר מתח מצוין.

 

יצוין, כי עד שהספר צובר תאוצה עוברים יותר ממאה עמודים.

החלק הראשון של העלילה, במוזיאון גוגנהיים בבילבאו, מייגע בצורה יוצאת דופן עבור סופר מיומן כמו דן בראון. אפשר היה לקצר את הסיור המודרך של לנגדון במוזיאון בשני שליש ועדיין להבין היטב את הרקע לאירועים שיתרחשו מיד לאחר מכן.

 

אבל משתפסה העלילה תאוצה- אין ספק שמדובר פה במלאכת מחשבת של מצטיין הז'אנר.

 

ולא מזיק שגם גאודי נכנס לתמונה, מתוקף היות הגיבורים בברצלונה כאמור.

 

לקראת סיום גובר המימד הכמעט מדע-בידיוני בספר, אולי ניסיון של בראון לקרוץ לספרו המוקדם שלא הצליח בעת שיצא "מבצר דיגיטלי", והתהפוכות עד לעמוד האחרון ממש מעט מעייפות.

 

ועדיין- "מקור" הוא יצירה מצטיינת בסוגה שברא דן בראון- מותחן היסטורי-מיסטי עם גיבור שהוא כמעט אינדיאנה ג'ונס, רק עם ידע בסמלים עתיקים.

בדוק גם

בואו נדבר על זה: בית הקלפים עונה 6 פרק 8 – הפרק האחרון!

   עצוב, פשוט עצב מה שקרה ל"בית הקלפים".   מסדרת מתח מצוינת, ממותחן פוליטי יעיל …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.