יום שישי , יולי 1 2022
הנוקמים: מלחמת האינסוף

בואו נדבר על זה: "הנוקמים: מלחמת האינסוף"

   איך אפשר לכתוב ביקורת, סקירה, ביקורת וסקירה , על "מלחמת האינסוף" ללא קלקולונים?

 

כמעט בלתי אפשרי.

 

אלא שבשל הנפח העצום של הסרט, הפעם האזהרה חשובה יותר מתמיד- אם טרם ראיתם הסרט, ואתם אוהבים להגיע לקולנוע בלי לדעת מראש מה יקרה בסרט, אנא הפסיקו הקריאה כעת.

 

ראשית, רקע: "הנוקמים: מלחמת האינסוף" לא רק סוגר את מה שמכנים במארוול "שלב 3" , אלא סוגר בחגיגיות את העשור הראשון של מארוול , עשור שהחל כאולפן עצמאי, והמשיך כחטיבה בדיסני, ששמרה על עצמאותה היצירתית, למרבה שמחתם של המעריצים ולקנאתם של חדלי האישים ב"די סי קומיקס".

 

לכן, "אינסוף" מכיל שלל ריפרורים אל סרטים שבוודאי כבר שכחתם מקיומם, שלל שמות ודמויות שבוודאי אין פוסטר שלהן בחדר הילדים שלכם, והמון המון המון המון דמויות.

 

במקור הקומיקסי מדובר למעשה באירוע קרוס-אובר ענק, והתוצאה על המסך היא לא פחות מבלגאן אדיר, אבל בלגאן יצירתי במיוחד.

 

ההחלטה של מארוול להפקיד את "אינסוף" בידיהם האמונות של ג'ו ואנתוני רוסו היא כנראה ההחלטה החשובה ביותר שקיבלו מאז שהחליטו על היציאה לדרך של יקום קולנועי.

 

האחים רוסו הוכיחו ב"קפטן אמריקה: חייל החורף" את היכולת שלהם לביים סרט קומיקס עם טון קודר אך לא קודר מדי, ועם סצינות אקשן מרהיבות ומתח גבוה.

 

אחר כך, ב"מלחמת האזרחים", שהיה סרט נוקמים לכל דבר ועניין, הם קיבלו הזדמנות ל"אודישן" קולנועי לקראת הדבר האמיתי- עשרות דמויות משמונה עשר סרטי מארוול, שמצטלבות יחדיו כדי להילחם באויב גלקטי מפחיד במיוחד.

 

יש המון הומור ב"אינסוף", הממון, והפעם לא רק איירון מן / טוני סטארק אחראי עליו, כפי שבלט בצמד סרטי הנוקמים הקודמים, אלא יש מספיק לחלק לכולם. אפילו ת'ור מפגין הומור בריא, וכמובן ספיידרמן הצעיר, דוקטור סטריינג' וכל החבורה.

 

את בלאק פנתר טרם תפסנו בבדיחה מכוונת, אבל גם זה בוודאי יגיע בעתיד.

 

מה שיש עוד ב"אינסוף" זו רצינות , שנעדרה מהסרטים הקודמים.

 

רצינות וכבדות ראש, שבידי במאי או תסריטאי לא מיומנים הייתה הופכת את כל העסק למביך ומגוחך.

 

אבל "אינסוף", על אף ההתנתקות המוחלטת שלו מכל ניסיון לעגן את המקור הקומיקסי בחיינו ה"אמיתיים", לא קורס מרוב רצינות.

 

מינון ההומור והרצינות מדויק , כאשר עיקר ההומור מגיע כמובן משלל המפגשים הראשונים בין דמויות שנדמה היה כי לעולם לא יצליחו להיפגש- ת'ור ושומרי הגלקסיה, איירון מן ופיטר קוויל, ספיידרמן ודוקטור סטריינג', קפטן אמריקה וגרוט, ועוד ועוד ועוד.

 

הסרט הוא אופרת חלל לכל דבר ועניין, עם שלל עולמות וקרבות אדירים.

 

כדי לתת זמן מסך די שווה לשלל הגיבורים המרכזיים, העלילה מפצלת את חבורת הנוקמים המורחבת בין העולמות השונים, ואין כעת לפופ טארטס שום כוונה לנסות ולשחזר מחדש את המיקום של כל גיבור, כי זה גם קלקולון ענק וגם סתם בזבוז זמן.

 

די אם נאמר, שכדור הארץ הוא כמובן המקום שבו הכל מסתיים, אבל לא המקום היחיד.

 

ודי אם נאמר, שמי שממתין לפיוס הגדול בין טוני סטארק לסטיב רוג'רס, כדאי שיתאזר בסבלנות.

 

ההבדל הגדול בסרט הזה לעומת סרטים קודמים: הנבל הגדול מהחיים, תאנוס, הוא נבל יעיל ומאוד משכנע.

 

נכון, ההצגה הגרפית שלו על המסך עדיין לא נראית אמיתית מספיק, למרות ההתקדמות האדירה בתחום האפקטים המיוחדים במילניום השלישי.

 

אבל הטקסטים שבפי תאנוס, והביצוע שלהם בידי ג'וש ברולין, פשוט נהדרים. מצמררים לפרקים, מדאיגים וגם מפחידים. הניסיון ליצור נבל שכל גיבורי העל פשוט לא יוכלו לעמוד מולו הוכתר בהצלחה גדולה. תאנוס הרבה יותר מפחיד מלוקי, מאולטרון, ובוודאי מנבלי סרטי הסולו שפגשנו עד כה.

 

הסרט עצמו מתחיל ללא אקספוזיציה מיותרת.

 

תאנוס כבר עמוק במסע שלו להשגת אבני האינסוף, והוא כבר הצליח לחדור אל הספינה שיצאה מאסגארד בסיום "ת'ור: ראגנארוק", ובה ת'ור ולוקי.

 

אה כן, והענק הירוק.

 

מכאן והלאה הכל מתנהל בקצב מהיר במיוחד, עם מעט מאוד רגעים "מתים" בדמות דיאלוגים שאינם כוללים אקשן.

 

יש קצת טוני ופפר בהתחלה, יש מפגש ראשוני משעשע בין טוני לסטריינג', שנועד להדגיש את הדימיון ביניהם – לא רק הזקן הצרפתי- ויש קצת בכי דמעות ועצב של גאמורה, תור וכו.

 

אבל סצינות האקשן רודפות אחת אחרי השנייה ביעילות אדירה, בין אם על החללית של ילדי תאנוס, בין אם בכוכב טיטאן ובין אם בכדור הארץ.

 

המאבק להשגת אבני האינסוף מתנהל במקביל ברחבי הגלקסיה, וגם אם ילדיו של תאנוס פחות יעילים מהאב עצמו, בסופו של דבר הם מצליחים להתיש את גיבורינו המצוינים.

 

כיאה לסרט- על , ובהתאם לשמועות הרבות המקיפות אותו, חלק מהגיבורים לא ישרדו את קרב האיתנים מול תאנוס. וכבר כעבור רבע שעה מפתיחת הסרט אנחנו נפרדים משניים מהם, וזה נמשך לאחר מכן.

 

אבל אלה לא הגיבורים שחשבתם שימותו, אם העמקתם במקור הקומיקסי, או האמנתם לרמזים ולהטעיות שפיזרו אנשי מארוול בסרטים הקודמים.

 

וכאן אנחנו מגיעים לסיום הדרמטי של הסרט, סיום שלא נראה עד כה בסרטי מארוול, מאז השקת היקום הקולנועי קיץ 2008.

 

זה סיום קודר, אפל, עם יותר שאלות מתשובות, ועם תחושה של "רגע, לא יכול להיות שזה נגמר כעת". או יותר נכון: "למה לא קראו לסרט חלק 1"?

 

אבל זה סיום הולם ליריב האימתני שנתקלו בו גיבורינו, וכמובן הכנת הקרקע לסרט הנוקמים הרביעי, שיגיע לאקרנים בעוד כשנה מהיום.

 

"מלחמת האינסוף" הוא סרט אדיר, נא לא להקשיב לכל המבקרים שלא מסוגלים לצאת מכובע מבקר הקולנוע ולשפוט את הסרט כפי שהוא- סרט ז'אנר מצטיין, שעוד יילמד בבתי הקולנוע לבמאי סרטי קומיקס.

 

וכן- הסרט מיועד לחובבי הז'אנר. מי שנהנה קצת ב"איירון מן" הראשון או ב"הפנתר השחור", ואינו מוכן לאמץ את העלילה המורכבת חסרת ההיגיון המדעי, ואינו מוכן להריע כשסטיב רוג'רס מפציע על המסך- אין לו מה לחפש כאן.

 

חבל על הזמן שלו.

 

כל היתר- נדרשים לצפות בהקדם בסרט, ורצוי  גם להימנע מקריאה עליו ברשת, כי העולם מלא קלקולונים אדירים על מלחמת האינסוף.

 

עוד כמה הערות והארות על "הנוקמים: מלחמת האינסוף":

 

1.   אמנם פופ טארטס הצליח להימנע ממרבית הקלקולונים בטור הזה, אבל אינו יכול שלא להעלות את השאלה: איפה לעזאזל קלינט ברטון וסקוט לאנג/ אנטמן?

מסבירים לנו בחצי משפט שהם במעצר בית שאליו הסכימו בעצמם כדי להקל על משפחותיהם. אבל לא הגיוני שהם לא משתתפים בקרב הגדול להצלת החיים בכדור הארץ.

 

2. אפרופו, הסרט הבא של מארוול הוא "אנטמן והצרעה", שיעלה בבתי הקולנוע באוגוסט. מן הסתם הוא צפוי לכלול התייחסות למלחמת האינסוף, בעיקר למה שאירע בסיומה.

 

3.   הפעם יש רק סצינה אחת אחרי סיום הסרט, והיא מופיעה ממש בסיום כלללל הכותרות והכתוביות. תצטרכו להתאזר בסבלנות באולם כדי לשרוד ולצפות בה.

 

4.   הסיום האניגמטי של הסרט כבר מעורר דיונים ערים ברשת, ויש מי שסבורים שמצאו את התשובה במקור הקומיקסי, וכבר יודעים מה יקרה בסרט הנוקמים הבא. אבל פופ טארטס מניח שבין המקור הקומיקסי לפתרון על המסך בעוד שנה יהיו כמה שינויים, כדי לשמר את אלמנט ההפתעה שעובד כה מצוין בסרט הזה.

 

5.   הטריילרים והקדימונים לסרט הדגישו את חלקו של הפנתר השחור בעלילה, מן הסתם בעקבות ההצלחה הפנומנלית של הסרט שלו, שתפסה גם את ראשי מארוול בהפתעה.

בפועל, בסרט עצמו, הוא ואנשיו לא מקבלים מקום נרחב יותר לעומת חבורת הנוקמים המקורית.

 

6.   שומרי הגלקסיה מוצאים עצמם נפרדים במקומות שונים, מה שמאפשר פיתוח מוצלח יותר של חלק מהדמויות. אם כי הגירסה המתבגרת של גרוט, שמצחיקה מאוד בתחילה, קצת מרגישה מאולצת בהמשך.

 

7.   יש הופעת אורח מפתיעה, של שחקן שעוד לא הופיע בסרטי מארוול, ומוכר דווקא מ"משחקי הכס". הוא אינו מהמצטיינים בסרט, אבל דמותו מעניינת גראפית ומקדמת היטב את העלילה.

 

8.   יש גם חזרה של דמויות מהעבר, הבולטת שבהן וכנראה גם הקשה ביותר לזיהוי היא דמות הגולגולת האדומה, שמפציעה כאן לראשונה מאז "קפטן אמריקה: הנוקם הראשון".

 

9.   המוסיקה והאפקטים מצוינים, פשוט מצוינים. ההרס הרב ברחובות ניו יורק בתחילת הסרט, וכך גם בווקאנדה בסיומו מוצגים על המסך בצורה יעילה ביותר.

 

יש לבדוק גם

בואו נדבר על זה: THE BOYS עונה 3 פרק 6

האזהרה שבתחילת הפרק מספרת את כל הסיפור. זו אזהרה עם קריצה. "חלק מהסצינות עלולות להיות …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.