יום רביעי , נובמבר 25 2020
סבון, מאת יורם קניוק

סבון

הרומן הגנוז של יורם קניוק שנמצא לאחר מותו

סבון

יורם קניוק

תחילתו של "סבון" היא בארגז קרטון שמצאה פרופ' עדיה מנדלסון-מעוז – ראש תחום ספרות עברית במחלקה לספרות, לשון ואמנויות באוניברסיטה הפתוחה, העוסקת זה שנים בחקר יצירתו של יורם קניוק – בביתם של מירנדה ויורם קניוק בחודש מרס 2015, לאחר שביקשה לכתוב מונוגרפיה על חייו. בעבודת בלשות וארכיאולוגיה היא נברה, מיינה, פתחה וקראה אלפי דפים שהיו פזורים בעשרות ארגזים שהשאיר קניוק לאחר מותו ואיש לא נגע בהם.

 

אולי נכון יותר לומר שתחילתו של "סבון" היא בניו יורק של 1959 כשהחל קניוק לכתוב את הרומן בשפה האנגלית. בעצם, זהו הרומן השני שכתב קניוק בימי חייו. הוא נכתב בשנים 1964-1959 ולא פורסם עד כה. הטיוטות הראשונות שלו נכתבו בשפה האנגלית ולאחר מכן כתב אותו קניוק בעברית. מנדלסון-מעוז מצאה אוצר גנוז משנות ה-50. היא חזרה אחורה בזמן ונדרשה לעבודת הצלבה ועריכה של הטקסט שננטש ע"י קניוק ולא היה שלם.

 

ובעצם, תחילתו של סבון, לפי השורה הראשונה של היצירה, היא בעת שיוסף גרץ עלה לירושלים ללמוד באוניברסיטה העברית בשנת 1949. עיקרו של סבון הוא החיבור בין דמויות המייצגות את שתי הטראומות המרכזיות שבבסיסה של ההוויה הישראלית – מלחמת 1948 והשואה, ובעקבותיה תקופה של איבהירות אשר נובעת מן השילוב הבלתי אפשרי בין תחושת הביטחון והשפיות ששוררת בארץ לבין הזיכרון הטראומטי שהוא נחלת כל הדמויות ביצירה.

 

שלושה תאריכים – זמן החשיפה, זמן הכתיבה וזמן ההתרחשות – מקופלים כולם בכתב היד שנמצא וברומן. קוראי קניוק המסורים יגלו ביצירה זו מטמון גדול: זרעים של סיפורים, דימויים ויחסים בין דמויות המוכרים מיצירות מאוחרות של קניוק, כאילו יצירה זו אוגרת את הפוטנציאל שאחר כך גולם בטקסטים רבים אחרים. סבון מאפשר לנו להכיר פנים אחרות ביצירתו של קניוק.

 

רומן גנוז זה של יורם קניוק מתרחש בירושלים בשלהי שנות הארבעים ובראשית שנות החמישים של המאה העשרים, ובמרכזו – ארבעה צעירים:

יוסף נולד בתל אביב, אך עלה להתגורר בירושלים אחרי מלחמת השחרור כדי ללמוד כימיה; אבי (אבינועם) ציטרוננבאום, חברו הטוב, שהיה לוחם, מרגיש חסר ערך עם תום הקרבות, ובינתיים מממן את אורח חייו הנהנתני על ידי מכירת שיני זהב של ערבים שאותן אסף במהלך המלחמה; מתל אביב מגיעה לירושלים גם איה, צברית יפהפייה וערמומית, יתומה מאם, אלמנה מבעלה הלוחם ושכולה מן הבן המת שילדה; רותי, חברתה השתוקה, ניצולת השואה, לומדת אמנות בבצלאל ועובדת בביתם של זוג קשישים המחזיקים באוסף אמנות מזויף.

 

הארבעה חיים בצלם של שני פצעים: השואה ומלחמת השחרור. את עברם הם מבקשים להדחיק בלימודים ובבילויים בבתי קולנוע ובבתי קפה, אך הוא רודף אותם, שב ומפציע במפתיע בחייהם ומחייב אותם לבחון מחדש את מערכות היחסים ביניהם ואת שביקשו להותיר מאחור.

 

סבון נכתב בשנים 1964-1959 ולא פורסם עד כה. הטיוטות הראשונות שלו נכתבו בשפה האנגלית ולאחר מכן כתב אותו קניוק בעברית. בעצם, זהו הרומן השני שכתב קניוק בימי חייו. כתב היד לרומן זה התגלה בארגז קרטון בביתו של קניוק המנוח בידי פרופ' עדיה מנדלסון-מעוז, העוסקת זה שנים בחקר יצירתו. הוא נערך על ידה והתוֹספה לו אחרית דבר מפרי עטה, המגוללת את נסיבות כתיבתו.

 

הסופר האהוב יורם קניוק (2013-1930) נולד ומת בתל אביב. בצעירותו השתתף בקרבות מלחמת השחרור ונפצע במהלכם. לאחר שהחלים הצטרף כמלח לספינות אשר הביאו ניצולי שואה ארצה. חוויותיו מתקופה זו הותירו חותם עמוק באישיותו וביצירתו.

בין ספריו המצליחים, שזיכו אותו בפרסים רבים: חימו מלך ירושלים (1965), אדם בן כלב (1968), היהודי האחרון (1982) ותש"ח (2010).

 

 

Check Also

ארץ מובטחת

"ארץ מובטחת" הכרך הראשון של זיכרונותיו הנשיאותיים של ברק אובמה, הנשיא ה-44 של ארצות הברית, …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.