אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
קצת קשה להאמין, שחלפה שנה מהפרק הקודר והקשה ביותר לצפייה בתולדות "המתים המהלכים".
והנה, הסדרה שבה לעונה שמינית, ופתחה אותה עם פרק מספר מאה.
קיבלנו נאומים מלאי השראה מריק, אזיקייל ומגי, קיבלנו אחלה אקשן, ראינו את ניגן מופתע בידי ריק, ראינו את חבורת ריק במתקפה מתוכננת היטב על המקלט/המחסה, וראינו בעיקר פרק פתיחת עונה שבו אף דמות ראשית או מוכרת לא שילמה בחייה.
וזה בהחלט מפתיע.
אבל אולי כקונטרה לפרק הקודר ההוא, שפתח את העונה השביעית, קיבלנו פרק שעל אף חשיבות האירועים בו, והמשימה הקשה של מעטים מול רבים, נשזרה לאורכו אופטימיות רבה, לפרקים אפילו קוסמית.
זה החל בפלאשבקים לעתיד של ריק, לא ברור בשלב הזה אם פלאשפורוורדים אמיתיים או מדומיינים.
הם לא מציגים עתיד רחוק מדי- ג'ודית' עדיין פעוטה, כנראה בת חמש או שש, ובאכלסנדריה יש חגיגה גדולה.
בהווה ג'ודית' בערך בת שנתיים וחצי- שלוש, וריק הכי פחות קודר שפגשנו אותו.
כלומר, עד שיש לו הזדמנות לירות מחסניות לעבר ניגן.
כי אז הוא צריך את האב גבריאל כדי שיוציא אותו מהטראנס ויגרום לו לסגת ולסיים את המתקפה המוצלחת הראשונה במלחמה הגדולה.
והיו גם הרגעים שבהם השמש השתקפה בעיניו של ריק, עם שלל צבעים, זיעה רבה ותחושה של עייפות מצידו. לפרקים אלה נראו כמו רגעים קשים, אולי ריק חווה שוב אובדן קשה, אולי נלכד בידי ניגן והמושיעים. אבל בסיום הפרק התברר שמדובר בריק שחושב כבר על הקרב הבא, אחרי ניצחון מוראלי משמעותי.
אם קשה להאמין שחלפה שנה מהפרק ההוא, אז בוודאי קשה להאמין כשרואים את היחסים בין ריק לאב גבריאל. הכומר המושמץ-לשעבר הפך למצפן המוסרי של ריק, האיש שמזכיר לו ש"זה לא נסוב סביבך" אבל "לפעמים זה גם כן", ושמדכא ספקות שמתעוררים בריק, כשהוא מסביר ש"הכל באמת התחיל מבנאדם אחד, אבל אנחנו עושים את מה שצריך".
האב גבריאל הוא גם היחיד שמעין מתעמת עם ריק, בעוד קרל מעדיף לסיים ויכוח ביניהם בהליכה זועפת לכיוון ההפוך, ולאחר מכן השארת אוכל לניצול המסתורי שפגש, השארת אוכל מאחורי הגב של אביו.
ריק מרגיש כל כך טוב בפוזיציית ההנהגה המחודשת, עד שהוא מבטיח למגי, שאחרי הניצחון, הוא יילך אחריה.
הוא רואה בה את המנהיגה הטבעית של הקואליציה, אחרי מיגור ניגן.
והפרק המאה, שהיה פרק מצוין, מעורר בנו תחושה, שמיגור המושיעים קרוב מתמיד.
אבל חשוב לזכור- הם עולים במספרם דרמטית על קואליציית ריק ומגי, והם מפוזרים בשלל עמדות. את חלקן הקואליציה כבשה במהירות ובהפתעה, אבל יתרון ההפתעה כבר מוצה.
עכשיו צריך לחשוב על הקרב הבא, ועל זה שאחריו.
כלומר, בהנחה שניגן יצליח להיחלץ ממצור המהלכים על החדר שבו הוא מתחבא, ושבו מוצא עצמו האב גבריאל יחד עם ניגן.
אוי, גבריאל, גבריאל, עשית את המעשה הנוצרי הנכון כשחזרת להציל את גרגורי, אבל כצפוי גרגורי הותיר אותך לבד וברח בעצמו עם הרכב שלך.
עכשיו אתה שבוי של ניגן, וקשה עד בלתי אפשרי לראות אותך יוצא מהסיפור הזה חי . היי, אפילו מוות מהיר יהיה מבחינתך גאולה לעומת מה שניגן בוודאי מתכנן לך בהמשך.
אחרי שייצא מהבעיה שנקלע אליה כאן.
כמובן.
יופי של פתיחת עונה, והנה ההצצה אל הפרק הבא
