יום ראשון , יולי 5 2020
ספיידרמן: השיבה הביתה

בואו נדבר על זה: ספיידרמן השיבה הביתה

יופי של סרט!

ללא ספק אחד הטובים מבין כל סרטי “ספיידרמן” שראינו במילניום הנוכחי, בוודאי שיפור דרמטי ומחיקה טוטאלית של כישלון צמד סרטי “ספיידרמן המופלא” המביכים.

וכמה, כמה חשוב שהכוחות הקריאייטיביים שמאחורי הסרט יודעים מה הם עושים.

בקלות רבה עלול היה “השיבה הביתה” להידרדר ולהפוך לסרט מאולץ ולא מוצלח, מן סרט איש עכביש בתקופת גיל ההתבגרות.

אבל בחברת סוני היה למישהו את השכל להודות: “אנחנו לא יודעים מה לעשות עם ספיידרמן”, ולהכניס לעניינים את מארוול.

התוצאה? ספיידרמן הצטרף ליקום הקולנועי של מארוול, MCU בקיצור, זכה להופעת בכורה קצרה ומשעשעת בסרט “קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים” מהשנה שעברה, ולסרט פתיחת-טרילוגיה מצוין, שלוקח את הגיבור הכל כך מוכר, ואת האלטר-אגו שלו פיטר פרקר, למחוזות חדשים ומרגשים.

רגע, לפני שנתקדם, נזכיר- הביקורת כאן תכיל פרטים מהסרט. אז אם טרם צפיתם בו, המשך הקריאה על אחריותכם בלבד! קלקולונים צפויים בהמשך, לא מעטים מן הסתם.

אוקיי?

אוקיי.

ממשיכים.

בהחלטה נבונה במיוחד החליטו סוני ומארוול “לדלג” על האקס-פוזיציה, סיפור המקור המוכר לעייפה של כיצד קיבל ספיידרמן את כוחותיו. שהרי אנו מכירים היטב את עניין העכביש הרדיואקטיבי. ללא ספק, אחת מנקודות החולשה של “ספיידרמן המופלא” הייתה החזרה לסיפור הזה ובצורה ארכנית, תוך כדי קבלת התחושה ש”זה היה מצוין בספיידרמן של 2002, למה צריך עוד אחד כזה עכשיו?”

ההחלטה הנבונה השנייה הייתה לנטוע את ספיידרמן עמוק בבית הספר התיכון. כך אנו מקבלים תחושה שכן יש פה משהו חדש, שמצדיק שחקן חדש ושם חדש לסדרת הסרטים. פיטר פרקר/ספיידי של הבמאי ג’ון וואטס הוא בסך הכל בן חמש עשרה, מאוהב בנערה שהיא ממש לא מרי ג’יין וממש לא גוון סטייסי, ודודתו מיי היא עדיין אישה מושכת ולא סבתא חביבה.

וההחלטה הנבונה השלישית- לזעוק מעל כל גבעה רעננה- “היי! תיקנו את הדרוש תיקון, יש ספיידרמן חדש בשכונה, והוא חלק מהיקום של מארוול!”. וכדי שאף אחד לא יפספס את זה, המנטור של פרקר הצעיר בהלכות גיבורי העל הוא טוני סטארק, שכזכור הפתיע את חבריו במלחמת האזרחים עם הצטרפות “גטקעס” לקרב הגדול.

עכשיו פרקר מתוסכל- עברו חודשים מאז הקרב ההוא, וטוני סטארק אינו מתקשר, אינו שואל מה נשמע. בינתיים פיטר מחלק את זמנו בין הלימודים בתיכון והבהייה בליז היפה, לבין אימונים בערב ותפיסת פושעים “קטנים” ברחבי התפוח הגדול.

אבל הוא רוצה יותר, הוא רוצה להיות אוונג’ר, והוא רוצה להוכיח מה הוא שווה.

כשהוא נתקל בכלי נשק שנראים רציניים במיוחד, אולי אף בעלי טכנולוגיה חייזרית, הוא מחליט לפעול לבד, והתוצאה כמעט קטלנית ופוגעת קשות באנשים שסביבו.

כאן הוא מקבל את האזהרה הראשונה מטוני סטארק.

האזהרה השנייה מגיעה, כשהוא מחליט להתעמת לבד עם ה-VULTURE , הנבל הגדול של הסרט, בגילומו של מייקל קיטון היעיל והמצוין.
פיטר כמעט נהרג בקרב הזה, עד שאיירון מן נחלץ לעזרתו.

והאזהרה השלישית היא כאשר עשרות בני אדם כמעט מקפחים את חייהם, ומבצע עוקץ של ה-FBI נהרס על גבי מעבורת בלב הנהר, בגלל הפזיזות של פיטר.

כאן העסק נכנס למשבר, החליפה המשוכללת שסטארק אירגן לפיטר נלקחת ממנו, והוא ניצב בפני שוקת שבורה.

אבל פיטר מצליח לגאול את עצמו, מוכיח לטוני ולשומר ראשו האפי שהם היו צריכים להקשיב לו, ושמאחורי מעשי הפשע של ה-וואלצ’ר עומדת תוכנית גדולה ומסוכנת הרבה יותר, ומציל את המצב בשורה של מעשי גבורה, שמשפיעים – הפעם לטובה – על הסובבים אותו.

באמצע יש התאהבויות, ביריון שמקנטר את פיטר, ניסיון לכבוש את ליבה של ליז הנאווה, יציאה למסע לאליפות חידונים מדינתית, חבר לתיכון שמגלה את הסוד של פיטר והופך לסיידקיק משעשע במיוחד, וכמובן קרבות, סצינות ריחוף עכבישי בין בנייני מנהטן כמקובל בז’אנר העכביש, וחליפה מגה-משוכללת של ספיידי שמאפשרת לו לעשות הממממון דברים, חלקם משוגעים לגמרי.

הסרט עובר חולף ביעף, הקהל כמעט אינו חדל לצחוק, וטום הולנד מתגלה כליהוק מצוין לספיידרמן המתבגר.

יופי של סרט! פשוט יופי של סרט!

עוד כמה הערות והארות על “ספיידרמן: השיבה הביתה”

1. החיבה למסורת הספיידרמנית ניכרת בסרט מהשנייה הראשונה, כאשר נעימת הפתיחה מזכירה לנו את השיר המפורסם מסדרת האנימציה המיתולוגית מהסיקסטיז. הנה

2. וכמובן, הרגע הקורע שבו ספיידי מציל את ליז וחבריה במעלית , הוא נתלה הפוך מהתקרה, ו”קארן”, הקול שבחליפה, מאיצה בו: “זו ההזדמנות שלך פיטר, נשק אותה”. ריפרור כמובן לסצינה המפורסמת ההיא מ-2002 בכיכובם של קירסטן דאנסט וטובי מגווייר.

3. הנתון המדהים הוא , שרוברט דאוני ג’וניור השתתף בסך הכל בשלושה ימי צילום על הסט. אבל התסריט “פיזר” היטב את הופעותיו, כך שנדמה שהוא נמצא שם כל הזמן.

4. מה שכן, בסיום הסרט כבר רואים עד כמה דאוני ג’וניור שלנו הולך ומתבגר…

5. ההחלטה ללהק את מריסה טומיי לתפקיד דודה מיי, ולייצר גירסה סקסית ופחות “סבתאית” של הדודה המיתולוגית, הייתה מצוינת על הנייר, וזה עבד נהדר ב”קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים”. אבל משום מה ב”השיבה הביתה” מיי לובשת בגדים מכוערים, משקפיים מכוערים וקשה להבין מדוע היא זוכה לתשומת לב מגברברי הסביבה.

6. רגע הסיום של הסרט, שבו מיי מגלה שפיטר הוא ספיידרמן מפתיע מאוד, במיוחד לאור הקללה שנשמעת מפיה, וכמובן האפשרויות שהגילוי הזה טומן בחובו.

7. כוכבת דיסני לשעבר זנדייה מגלמת בסרט תפקיד מסתורי ומאוד מאוד משעשע. היא הנערה בתיכון שנמצאת שם תמיד כדי לתת לפיטר וחברו הערה מרושעת וצינית. אבל פליטת פה שלה בסיום לגבי השם שלה בהחלט מעוררת את הדימיון לגבי תפקידה בעתיד.

8. מייקל קיטון הגדול, זה שבניינטיז גילם את באטמן של די סי קומיקס המתחרים, מגלם כאן נבל מצוין. קודם כל, אין לו תוכניות להשתלט על העולם או להחריב אותו, בסך הכל להרוויח קצת ממעשי שוד ומסחר בסחורה גנובה איכותית. אבל הגילוי בהמשך הסרט, לגבי הקשר בינו לבין ליז, מספק לנו סצינות נהדרות בין קיטון להולנד, במיוחד בשיחה במכונית , לאחר שליז יורדת מהאוטו.

9. HOMECOMING הוא כמובן השם לאחד מנשפי הסיום הקיטשיים האמריקניים בסיום שנת לימודים תיכונית. בארץ תורגם המונח מילולית ל”השיבה הביתה”, אבל זה איכשהו עובד, כי הנה- ספיידרמן שב הביתה, לחיק החברים ממארוול.

10. הבדיחות בסרט רצות בלי הפסקה, בין אם מדובר ב-גגים ויזואליים, ההשפלה לפארקר בידי הביריון פלאש, ה”וואן ליינרים” המוכרים של טוני סטארק, וכמובן- האפי, שזוכה כאן ליותר שורות וזמן מסך מכל סרטי איירון מן הקודמים.

11. האפי, בגילומו של ג’ון פאברו המצוין, הוא האיש שנשלח מטעם טוני לשמור על פיטר פרקר. הוא מתעלם ממאות ההודעות שפיט שולח לו, וגם מאזהרות פיטר לגבי הכוונות האמיתיות של הוואלצ’ר.

12. אבל האפי מתגלה לא רק כעובד נרגן של סטארק, אלא גם כרומנטיקן אמיתי, ששמר לטוני על הטבעת שביקש לענוד על אצבעה של פפר פוטס,”עוד משנת 2008″ לדבריו- השנה שבה יצא לאקרנים “איירון מן” הראשון , שהשיק את היקום הקולנועי של מארוול.

13. המיתולוגיה של ספיידרמן ונבליו- אחד מעושי דברו של הוואלצ’ר משתמש במכשיר ששולח הלם חשמלי באויביו, ומכנה את עצמו “שוקר” SHOCKER , יש כמובן נבל כזה.

14. מאק גארגן, העבריין שמופיע בסרט לכמה שניות בודדות בסצינה על המעבורת, פוגש בסצינת סוף הכותרות את מייקל קיטון בכלא. וניתן להבחין בקעקוע של עקרב על כתפו. במקור הקומיקסי מאק גארגן הוא הוא הנבל “סקורפיון”, ויש פה רמז לגבי העתיד לבוא בהמשכונים.

15. השחקן שמגלם את גארגן, אם באמת הספקתם להבחין בו, מגלם כמובן את נאצ’ו ב”סמוך על סול”.

16. וכמובן- הסרטונים הקורעים של קפטן אמריקה שנועדו לחנך את תלמידי התיכון, מלהקשיב למורה להתעמלות ועד לנהוג בנימוס. פשוט דרך נהדרת להכניס את קאפ לסרט, אחרי שהוא כידוע הפך לאויב הציבור מספר אחת בסיום “מלחמת האזרחים”.

Check Also

אמריקה בוערת: DEFUND THE POLICE

למה מתכוונים מפגינים ברחובות ארצות הברית, כשהם קוראים: DEFUND THE POLICE. קבלו הסבר מאת VOX …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.