כאן חיים יחד
סיפורן של מסגרות החינוך המשלב והקהילות המשותפות
אלישיב רייכנר
-
כיצד חיים יחד דתיים וחילוניים?
-
האם הם יכולים לחנך את ילדיהם באותו בית ספר?
-
האם יש אופק ליצירת קהילה משותפת של אנשים בעלי אורח חיים שונה ואף מנוגד?
בארבעים השנים האחרונות הוקמו בישראל עשרות מסגרות חיים משותפות לדתיים, חילוניים, מסורתיים ובעלי זהויות יהודיות מגוונות. התעצמות התופעה בעשור האחרון מעידה על שינויים חברתיים עמוקים שמתחוללים בחברה הישראלית. תופעת המסגרות המשותפות שהחלה כמספר ישובים משותפים, המשיכה בהקמת בתי ספר משלבים ומכינות קדם צבאיות משותפות, והתעצמה עם הקמת קהילות עירוניות משותפות. זרם החיים המשותפים הולך וגדל, ודורש התבוננות והקשבה.
המניעים שהביאו אנשים להצטרף למסגרות המשותפות בעבר, השתנו. אם לפני שלושים שנה השיתוף נבע מרצון של שני מחנות ליצור ביניהם גשר ולקיים מפגש, היום מחוזות השיתוף מעידים אולי על זרם ישראלי חדש.
הספר כאן חיים יחד מספר לראשונה את סיפורם של אנשי השיתוף. הוא מביא את קולותיהם של למעלה ממאה אנשי מסגרות משותפות ומשלבות מנטור שבגולן ועד פארן שבערבה, מתאר את סיפורי השילוב והשיתוף המוצלחים אבל גם את המשברים והמתחים שמלווים את החיים המשותפים.
אלישיב רייכנר הוא עיתונאי ב"מקור ראשון" ופובליציסט. ספריו הקודמים באמונתו, כתום המאבק, רופא בדם, ודווקא שם, ראו אור אף הם בהוצאת "ידיעות ספרים".
310 עמ' | 98 ש"ח