אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
אוי, ג'ימי, ג'ימי , מה יהיה?
מצד אחד, קשה לנו הצופים שלא להזדהות איתו.
נכון, הוא עקף את השותפים ופרסם פעם אחת בטלוויזיה בלי ידיעתם.
אבל, היי, יותר ממאתיים טלפונים עם לקוחות חדשים הגיעו ל"דייוויס ומיין"! לקוחות חדשים לתביעה נגד סנדפייפר!
הוא אחראי על השגת לקוחות, והוא השיג. בלי שידול, בלי כלום.
אבל לא, ג'ימי לא עידכן מראש את השותפים, ופעל על דעת עצמו.
והנזיפה מדייוויס ומיין היא הבעיה הקטנה שלו.
כי מסתבר שקליף דייוויס ממש, אבל ממש לא רואה את הצד החיובי שבעניין.
הוא אומנם הציל את ג'ימי מפיטורים, אבל הלשין להווארד ב- HH&M על מה שג'ימי עשה.
והווארד מה עושה בתגובה? מזמן את קים לבירור, כשבחדר נוכח צ'אק!
וקים לא מסגירה את העובדה שג'ימי הסתיר ממנה את הבעייתיות שבפרסומת.
היא מודה, שראתה את הפרסומת מראש, ושלא חשבה שצריך לעדכן את הווארד בנידון.
העונש שלה? הגלייה מהמשרד הלא מפואר במיוחד שלה אל חדר המוני שבו עוברים על מסמכים לגביית חשבונות.
ג'ימי ניסה להשיג אותה ולהזהיר אותה, אבל היא כבר הייתה בתוך חדר הישיבות, בלי הטלפון כי אסור שיהיו מכשירים אלקטרוניים ליד צ'אק.
קים כועסת מאוד על ג'ימי, אבל במפתיע לא "חותכת" ממנו. הקשר הרומנטי ביניהם נמשך בינתיים, אפילו ג'ימי מופתע מכך.
הוא מציע ללכת להווארד ולהסביר לו הכל, אבל היא מורה לו שלא לעשות זאת.
בצר לו, הוא נוסע לביתו של צ'אק, הבית שעזב בזעם כשגילה שצ'אק מונע ממנו לעבוד במשרד של קים.
כשגילה שצ'אק היה כל הזמן מאחורי טירפוד עבודתו במשרד.
הוא נכנס לבית במטרה לתת לצ'אק בראש, אבל מוצא אותו בעיצומו של מעין התקף חרדה.
השעות הארוכות יחסית שצ'אק מבלה במשרד מגבירות את הפוביה שלו מהמכשירים האלקטרוניים והקרינה המקיפה אותו.
ג'ימי מעדיף להמתין לבוקר, ונשאר לשבת על הכורסה בסלון.
כשצ'אק פוקח את עיניו בבוקר, הוא מופתע שג'ימי עדיין שם.
אבל פשוט עד כדי כך אכפת לג'ימי מקים, הוא מוכן לשהות כל הלילה בבית אחיו ש"דפק" אותו פעמים רבות, כדי להתחנן בפניו לפעול אצל הווארד ולהמתיק את עונשה של קים.
אבל צ'אק לא מוכן לשמוע על כך, ומשמיע באוזני ג'ימי דברי תוכחה על שיקול הדעת של קים.
ג'ים פונה לברירת שמשון: הוא מבטיח לצ'אק להתפטר מ"דייוויס ומיין" ולא לעסוק יותר במשפטים, אם צ'אק יעזור לקים.
צ'אק משוכנע שג'ימי מנסה להדיח אותו לביצוע עבירת סחיטה, וג'ימי מודה שחלק ממנו ישמח לראות את צ'אק מבין שלפעמים צריך לעשות בחיים דברים בתחום האפור.
אבל צ'אק לא משתכנע, וג'ימי יוצא מביתו מבלי שהשיג דבר.
באופן מעניין, זו הייתה העלילה המשנית של הפרק הזה.
כי למן הרגע שהוא החל, וראינו את מצב חצי מפניו של מייק, תהינו מה קרה שם.
ובכן- הבחור שנאצ'ו רצה לחסל הוא לא אחר משותפו טוקו. נאצ'ו מסביר שטוקו שוב משתמש בסמים, מה שהופך אותו מאוד לא יציב.
תחילה מייק מציע לחסל את טוקו ביריית צלף, ונוקב בסכום של 50,000 דולר.
היופי בקו העלילה הזה הוא שאנו, הצופים, יודעים טוב מאוד שאף אחד לא יחסל את טוקו, כי הרי טוקו מפציע ב"שובר שורות", שכזכור מתרחשת אחרי אירועי "סמוך על סול".
ואכן, מייק משנה את דעתו , ומודיע לנאצ'ו שיש לו דרך אחרת להזיז את טוקו בלי להרוג אותו.
הדרך הזאת היא לגרום לטוקו לאיים על מייק באקדח ולהכות בו ללא רחם, הכל לעיני המשטרה שהוזעקה לזירה מראש.
כן, התוכנית מצליחה. רק שהפרצוף של מייק, אלוהים ישמור… זה בטוח כואב מאוד מאוד.
נאצ'ו משלם לו, ותוהה מדוע מייק העדיף שלא ללחוץ על ההדק.
מייק לא מסביר לו, ונוסע הבייתה להניח שקית קפואים על הפנים הדואבות.
בונוס לצופי שובר שורות: זיהיתם את סוחר הנשק שהציע למייק כמה דגמים של רובי צלפים, נכון? זה אותו הסוחר שנתן לוולטר את הרובה האוטומטי המשוכלל במגרש החנייה בעונת הסיום.
תענוג!
מייק "השאיר" אצלו את התליון כפפות אגרוף משובצות היהלומים של טוקו. יש לי תחושה שעוד נחזור אליו