אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
בואו נדבר על זה: "ספקטר"
נפתח בהצהרה שאחרי שתראו את "ספקטר" תבינו אותה: פופ טארטס יהיה מאוד מופתע , אם דניאל קרייג ישוב לסרט בונד נוסף.
מאוד מאוד מופתע.
מופתע לטובה, כי קרייג הוא בונד אדיר, אבל מופתע.
והצהרה מספר שתיים- תשכחו מהקונצנזוס שהיה סביב "סקייפול". את "ספקטר" אנשים רבים יאהבו, ואחרים ישנאו.
זהו סרט אקשן מעולה, עם סצינות נהדרות, מרדפי מכוניות , נופים עוצרי נשימה, נשים יפות ונבל יעיל, אבל זהו גם הסרט הכי בונדי בעידן של קרייג, מה שעשוי לגרור ביקורת רבה על כמה ממאפייניו.
חובבי סרטי בונד לדורותיהם, כמו פופ טארטס למשל, יאהבו מאוד את "ספקטר". אחרים? פחות.
תלוי במידה שבה הם מוכנים לקבל עלילה שלעיתים הופכת מופרכת , כמו בראשית ימי הסדרה הקולנועית המצליחה אי פעם.
מכאן והלאה- קלקולונים לרוב. אז אנא, אם טרם צפיתם וכו.
קצת קשה להאמין, אבל אחרי הצהרותיו הבלתי פוסקות על כך שלא ישוב לעולם לביים סרט בונד נוסף, השתכנע סאם מנדז וחזר לביים את "ספקטר".
המפיקים אפילו היו מוכנים להגמיש את לוח הזמנים, והסרט מגיע לבתי הקולנוע כשנה לאחר המועד שתוכנן לו במקור.
ההפסקה הארוכה יחסית, של שלוש שנים, דווקא מיטיבה עם קרייג, מנדז ובונד. הם מצליחים לעצב את עלילת הסרט החדש כך שתסגור את כל הקצוות שנפתחו מאז שנכנס קרייג לנעלי סוכן 007 .
מסתבר שמאחורי כל הנבלים והמזימות שסיכל בונד-קרייג בעבר עומד ארגון צללים גדול אחד: ארגון ספקטר.
קיומו של הארגון נרמז בסצינה מרשימה בבית האופרה ב"קוונטום של נחמה", אז סברנו בטעות שהארגון נקרא "קוונטום", אבל כעת אנו מבינים שזהו הארגון, שליווה את בונד מראשית ימי הסדרה הקולנועית ונעלם אי שם באמצע הסבנטיז.
ההחזרה של ספקטר למרכז הבמה והזהות של מפקדו הן רק השיא של סגירת המעגל מבחינת מנדז וקרייג. מנדז מאוד מאוד אוהב, כך נראה, את המסורת של סרטי בונד. וגם כשהוא לכאורה מגחיך את המסורת, הוא למעשה מלטף אותה ביד אוהבת.
קיו נותן לבונד שעון ומכריז "הוא מראה את השעה?" לא נורא, אבל השעון גם מכיל פצצה רבת עוצמה שתסייע לבונד להיחלץ ממצב מסוכן בהמשך.
המכונית המרשימה, אסטון מרטין די בי 10, לא מיועדת לבונד אלא ל-009 ? לא נורא, בונד כבר יגנוב אותה, ויגלה שרוב הגאדג'טים שאמורים היו להיות מותקנים בה עדיין נמצאים בשלב הקונספט.
ועדיין, הכל זועק כאן אהבה גדולה למסורת בונד.
מהצילומים הראשונים של מפקד ספקטר, שבהם הוא נשאר בצללים, עבור בפחד והרעדה שחשים פקודיו של האיש, גם כאשר הם יושבים לצידו בשולחן, וכלה במתחם העתידני והמבודד שבנה לעצמו האיש, אי שם במדבר, הרחק מעיני כל שאר העולם ולווייניו.
קרייג חוזר למינון מופחת של הומור, לעומת "סקייפול", אבל עדיין מוגבר יותר מאשר ב"קזינו רויאל" וב"קוונטום של נחמה".
ומנדז ממשיך את העלילה האישית הלא ממש מעניינת בעיני פופ טארטס, על ילדותו של בונד, שהביאה אותו עד הלום.
בפעלול תסריטאי מגוחך במיוחד, שניתן לנחש אותו די מהר במהלך הסרט, מתברר שלבונד ולמפקד ספקטר ששמו המקורי אוברהאוזר היה אב משותף- אב ביולוגי לאוברהאוזר ששימש כמעין אב מאמץ לג'יימס קשישא.
זו תוספת די טיפשית, אבל היא לא פוגמת בהנאה מהסרט.
פשוט כי זהו סרט אקשן נהדר. מנדז מצליח להתעלות מעל סצינת טרום הכותרות מ"סקייפול" עם סצינה חדשה ומלהיבה שמתרחשת ב"יום המתים" במכסיקו סיטי, כוללת "וואן שוט" מרהיב בפתיחה, מרדף נהדר על גגות, בין צועדי תהלוכת תחפושות ובתוך מסוק, אחרי נבל ביניים שבהמשך יוביל את בונד לארגון ספקטר.
גם התככים בווייטהול, שמאיימים על המשך יחידת 00 , תככים שמאפשרים ל-M החדש רייף פיינס זמן מסך משמעותי יחסית, נארגים היטב לתוך העלילה. הסתייגות נוספת, במקרה הזה, היא זהות הבוס החדש והבעייתי C , שכבר מרגע הופעתו על המסך כמי שמעוניין להפסיק את עבודת 007 נקל לנחש שהנאמנות שלו היא לא בדיוק להוד מלכותה.
בשונה מ"סקייפול", ה"בטן" בסרט הזה לא מרגישה בעייתית , אולי כי בסופה של כל סצינת "חיפוש עמוק בנפש" מגיעה סצינת אקשן טובה. יש הרבה כאלה. וכך, על אף שמדובר בסרט בונד הארוך מכולם, הוא מצליח לשמור את הצופה מעורב ומתעניין עד לסוף.
מנדז הגדיל דרמטית את נפח "נערת בונד" בסרט הזה לעומת "סקייפול", אם כי זו אינה מוניקה בלוצ'י שזוכה בכבוד – היא נמצאת על המסך בקושי עשר דקות- אלא ליה סיידו היפהפיה הצרפתיה, שמצטרפת לבונד בעל כורחה אבל הופכת בהמשך לעזר כנגדו.
מלבד הכבוד למסורת הוותיקה של בונד, יש כאן כבוד למסורת הקרייגית. מיסטר ווייט, שהגיח ב"קזינו רויאל" וב"קוונטום של נחמה", נוכח כאן, הפעם בגירסה כמעט חיובית, בתור מי שקץ בפעולותיו של ארגון ספקטר, וגם משלם על כך בחייו.
ויש איזכור בלתי פוסק לרעים ולטובים שבהם נתקל בונד בשלושת הסרטים הקודמים, עיסוק שמתחיל כבר בקליפ הפתיחה המרהיב ויזואלית, שבו מוצגים לראווה כל נבלי בונד מסרטי קרייג הקודמים, וכן האישה ששבתה את ליבו ב"קזינו" ובגדה בו- וספר לינד.
סגירת המעגל הופכת מושלמת כשבונד-קרייג מצליח להציל את מדלין סוון לפני שבניין לונדוני קורס עליה, תמונת מראה לוספר לינד שאותה לא הציל כשטבעה בקריסת מבנה בונציה.
וכעת הגענו את נבל העל בגילומו של כריסטוף וואלץ.
גם אם נדמה שוואלץ קצת "נהנה מדי" להיות רשע פסיכופת על גבול הפסיכי-לגמרי, אי אפשר להתעלם מהתנופה שהוא מביא לדמות שהוא מגלם. נכון, סילבה של חאווייר בארדם היה מאיים יותר, ולו רק בשל הנתונים הפיזיים הברורים, אבל וואלץ בתפקיד אוברהאוזר מצליח לשכנע בתור האיש, שכל הנבלים הקודמים בסרטי בונד-קרייג בסך הכל היו ממלאי פקודותיו. לא במקרה מפיקי סרטי בונד רדפו אחרי וואלץ הנהדר כדי שיסכים לקבל עליו את התפקיד.
בסך הכל- סרט מצוין, יש שיראו בו כנסיגה אחרי "סקייפול", פופ טארטס דווקא רואה בו התעלות על "סקייפול".
עוד כמה הערות והארות על "ספקטר":
1. זהו הסרט היקר ביותר בסדרה, ואחד היקרים אי פעם בתולדות הקולנוע. אנליסטים חישבו שרק הכנסות בגובה כשש מאות מיליון דולר יביאו את תקציב הפרויקט לאיזון.
גם אם הנתון הזה מוגזם, "ספקטר" צפוי להתקרב במהירות אל קו מיליארד הדולר ואולי אף לעבור אותו, גם אם לא יצליח להגיע לשיא שקבע "סקייפול".
2. אחרי כמה וכמה האזנות חוזרות לשיר הנושא, פופ טארטס שמח להכריז על השיר "הכתובת על הקיר" כשיר בונד מוצלח מאוד. לא קל לעכל את השירה של סאם סמית', אבל היא משתלבת היטב בסופו של דבר בסרט עצמו .
3. אין גבול לכמות הרפרנסים לסרטי בונד הגדולים מהעבר. הקרב ברכבת בין בונד לשרירן הוא הומאז' לקרב שניהל בונד ב"מרוסיה באהבה" עם השרירן הבלונדי שפעל גם אז בשירות "ספקטר".
המכונית והגאדג'טים שהותקנו או לא הותקנו בה הם כמובן רפרנסים לימי קונרי ומור בתפקיד.
כפי שציינו קודם, המחבוא הסודי של אוברהאוזר וספקטר באמצע המכתש במדבר הוא מחווה למבצרי ספקטר ב"אתה חי רק פעמיים" וכמובן "דוקטור נו". ויש עוד ועוד. די אם נזכיר את הצלקת שמעטרת את פניו של וואלץ בסיום הסרט, ומעוצבת בדיוק כצלקת שעיטרה את פניו של דונלד פלזנס בתפקיד בלופלד ב"אתה חי רק פעמיים".
4. ואפילו יש חתול לבן לרגלי בונד כשהוא קשור למכונת העינויים של אוברהאוזר. והמכונה עצמה מזכירה את המכונה ההיא עם קרן הלייזר ב"גולדפינגר".
5. הצוות המסייע לבונד קיבל הגדלה בזמן המסך, למעט מאניפני שמבליחה רק בהתחלה. קיו מקבל זמן מסך למכביר ומצליח להיות חביב יותר מב"סקייפול", M אומנם רוטן ונראה מבוגר מדי לשיגועים האלה, אבל מתפקד היטב תחת ידיו האמונות של רייף פיינס.
6. זיהיתם את אנדרו סקוט, שמגלם את C ? ברור שזיהיתם, הוא עשה עבודה נהדרת כמוריארטי בסדרה "שרלוק", ועושה עבודה מצוינת גם כאן .
7. דייב באוטיסטה, השרירן היקס, הוא דראקס הכחול מ"שומרי הגלקסיה". דמותו של היקס היא כמובן הצדעה לגדולי השרירנים בסדרה, בייחוד העובדה שהוא לא אומר מילה בסרט, עד לרגעיו האחרונים בו.
8. ליה סיידו היפהפיה צדה את עינו של פופ טארטס כשהופיעה ב"משימה בלתי אפשרית: קוד הצללים". אחרי "ספקטר" סביר להניח שתזכה לשלל הצעות למשחק בבלוקבאסטרים, ולא רק בסרטי איכות.
9. סצינת ישיבת ההנהלה של ארגון ספקטר מתכתבת ישירות עם הסצינה ההיא מ"קוונטום של נחמה" וכמובן עם סצינות דומות מ"מרוסיה באהבה" ועוד במהלך השנים.
10. קצת מוזר שקרייג, שעיצב את הבונד הכי ריאליסטי שנראה אי פעם על המסך, מככב בסרט שכזה, שבו יש כל כך הרבה מהקאמפיות הנושנה של הסרטים הישנים. אולי זהו עוד רמז מקדם לכך שזה יהיה הבונד האחרון שלו.
