שבת , ספטמבר 19 2020

ביקורת: "התנגשות הטיטאנים"

     אם סאם וורת’ינגטון מסתכל עכשיו שנה אחורה, הוא בוודאי מחייך לעצמו בסיפוק. לפני שנה אף אחד לא הכיר את שמו. אבל היום ניצבים מאחוריו שלושה סרטים מדוברים- הראשון ( שליחות קטלנית: התעוררות ) נחשב לכישלון יחסי בקופות, השני ( אווטאר ) היה לסרט הרווחי  ביותר בכל הזמנים וגם זכה לשבחי הביקורת, והשלישי ( התנגשות  הטיטאנים ) שובר קופות בימים אלה ברחבי העולם.

 

הוא עדיין לא בראד פיט, ובודאי לא ג’ורג’ קלוני, אבל אין ספק שהסוכן של וורת’ינגטון לא אכזב עד עתה בבחירת הפרויקטים הקולנועיים של השחקן האוסטרלי, שלא מזמן גר במכונית שלו מפאת מחסור חמור במזומנים.

 

“התנגשות הטיטאנים”, שהגיע למסכינו בסוף השבוע הזה, הוא יצור כלאיים מוזר: סרט המבוסס על סיפורי המיתולוגיה היוונית שצולם בטכנולוגיית דו מימד רגילה, ובעקבות הצלחת אווטאר הומר לסרט בתלת מימד.

 

ההמרה לא עשתה עימו חסד, ובכך ניגע בהמשך, אבל קודם כל לסרט עצמו.

 

הגירסה המחודשת לסרט הקאלט מ- 1981   עוסקת גם היא ב-פרסאוס, דייג שאינו יודע כי הוא חצי אל- אביו הוא מלך האולימפוס זאוס ואימו היא בת אנוש רגילה. כשהוא מגלה את מוצאו האמיתי הוא מוצא עצמו מנהיג חבורת לוחמים בניסיון להביס את האלים האכזריים ולהותיר את ממלכת ארגוס שלמה.

 

בדרך הוא ייתקל במפלצות מוזרות, יחצה את נהר סטיקס שבמעמקי השאול, יכרות את ראשה של מדוזה ויתייצב לקרב גורלי מול הקראקן ואדונו- אל השאול האדס.

 

באופן מפתיע לטובה הסרט אינו נמרח ונמשך כשעה וארבעים דקות. העיצוב נראה לא רע בכלל, הדיאלוגים לא מביכים והקצב טוב. אפילו הבדיחות עובדות כשצריך. אה כן, והנשים יפות מאוד.

 

אבל, וה”אבל” כאן גדול, ההמרה לתלת מימד  אינה מוצלחת כלל וכלל. אין מה לעשות, כשהסרט לא מצולם מראש בטכנולוגיה הזאת, הדבר ניכר בתוצאה הסופית. כך למשל נדמה שלממירים נגמר הזמן, והסרט שוחרר לאקרנים כשחצי השעה האחרונה שלו כלל אינה מכילה סצינות תלת מימדיות.

 

ובכל זאת, אם תדעו ללכת לסרט כשאתם מבינים שלא מדובר כאן ביצירת מופת יוצאת דופן אלא בבידור אביבי לא מזיק, אין לי ספק שתיהנו.

 

עוד כמה הערות והארות על “התנגשות הטיטאנים”:

 

  1. אם צפיתם ב”פרסי ג’קסון” והסיפור נראה לכם מוכר, אינכם טועים. עכשיו אתם בודאי מבינים עד כמה הסופר של “פרסי” גנב את סיפור המסגרת של הילד מסיפור פרסאוס.
  2. ליאם ניסן עושה עבודה טובה מאוד כזאוס המאיים, והניגוד שבין אהבתו את האנושות לנטייתו לשלוט בה ו”לפרפר” אותה מוצג יפה לצופים.
  3. רייף פיינס מעולה כהאדס, שמתחיל את הסרט בסדרת לחישות ומסיים אותו בצעקות. אבל לפרקים הוא מזכיר לצופים גם את הדמות הנבזית האחרת, שבזכותה הוא מפורסם בימים אלה- לורד וולדמורט מסדרת “הארי פוטר”.
  4. חבורת הלוחמים שמקיפה את פרסאוס אינה מוצגת בצורה ברורה ו”רגועה” לצופים. וכך, כשהם נקטלים בזה אחר זה, כמעט ולא נוצרת הזדהות עימם. אני למשל מצאתי את עצמי מתקשה לזכור מי הוא מי.
  5. חובבי סרטי ג’יימס בונד בודאי יזהו את הלוחם דראקו. מדובר בשחקן מדס מיקלסן, שגילם את לה שיפר ב”קזינו רויאל” המחודש.
  6. חבל שמדוזה נשארה דמות דיגיטאלית בלבד, ולא הוצמדה לה שחקנית בשר ודם.
  7. מפלצת הקראקן לא הצליחה להבהיל אותי, כפי שציפיתי. דווקא הגירסה שלה ב”שודדי הקאריביים” הייתה מאיימת הרבה יותר בעיניי.
  8. הערת סיום לסאם וורת’ינגטון-  הרבה כבוד על הישגיך בשנה האחרונה, אבל אם אתה רוצה להיות שחקן גדול באמת, הגיע הזמן לנטוש את שוברי הקופות והאפקטים ולשחק בכמה סרטים “רציניים”.

Check Also

לייט נייט: ביל מאהר וג’ימי פאלון

הנה מקבץ קטעים מתוכניתו של ביל מאהר, ששודרה אמש בארה”ב. הוא גם הספיק להגיב על …

No comments

  1. דוד

    אתה יכול להרחיב עוד על התלת מימד של הסרט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.