יום ראשון , מרץ 29 2020
Home / כללי / זרקור: כך שינתה 24 את פני הטלוויזיה

זרקור: כך שינתה 24 את פני הטלוויזיה

לא יהיה זה מוגזם לומר, ש-24 שינתה את פני הטלוויזיה. לא יהיה זה מופרך להכריז, ש- 24 לימדה אותנו משהו על רמות ההנאה, גם אם החולניות, שאפשר להגיע אליהן מ-43 דקות נטו של מותחן טלויזיוני שבועי עשוי היטב.

זה החל ברגל שמאל. 24 אמורה הייתה לעלות ימים ספורים לאחר פיגועי האחד עשר בספטמבר 2001 . בשל כך החליטו המפיקים ורשת FOX לדחות את עלייתה לנובמבר. בסצינת הסיום של פרק פתיחת הסדרה פוצצה מחבלת סקסית מטוס באוויר. התמונה הזו כמובן עלולה הייתה לפגוע ברגשות הצופים.

24 הכירה לעולם פנים אחרות של סוכנים חשאיים ומלחמה בטרור. ג’ק באואר, הסוכן העשוי ללא חת , שניצב בראש המכונה המשומנת של 24 , הוא סוכן מסור במיוחד לעבודתו. גם כשהטרוריסטים חטפו בעונה הראשונה את רעייתו וביתו, הוא לא הפסיק לרדוף אחריהם. ושילם על כך בחיי רעייתו.

כן, 24 לימדה את הצופה האמריקני שהסוף לא תמיד יהיה טוב. לפעמים הרעים ינצחו. גם אם ג’ק הצליח במשימה לבלום את ההתנקשות בדייויד פאלמר, הוא לא הצליח להציל את רעייתו טרי. תקתוק השעון ברגעים האחרונים של העונה האחרונה, כשהוא חובק את גופתה של רעייתו, היה מהרגעים המרגשים בתולדות הסדרה והטלוויזיה האמריקנית בכלל.

עד ל-24 נחלקו צוותי השחקנים בסדרות לדמויות ראשיות ולדמויות משנה. ב- 24 , אף אחד, מלבד ג’ק באואר, אינו בטוח. רעייתו חוסלה בסוף העונה הראשונה, הסוכנת שהפכה לאויבת נינה מאיירס נעלמה סופית בעונה השלישית, וזכורה בהחלט גם פתיחת העונה החמישית שבה “גילחו” היוצרים כמה מהדמויות המוכרות ביותר בתולדות הסדרה עד אז- דייויד פאלמר, מישל דסלר וטוני אלמיידה. ב 24 אתה אף פעם לא יודע מי הטוב, מי הרע ומי יזכה לשרוד עוד יום.

בעונה הראשונה של 24 הכריז ג’ק באואר בפתיחת כל פרק ש”זהו היום הארוך ביותר בחיי”. הצלחת הסדרה זימנה לו עוד שבעה ימים שכאלה, חלקם מוצלחים יותר, חלקם פחות. הנוסחה של אקשן ללא הפסקה ,פיתולי עלילה רבים ודמותו הקודרת אך היעילה של ג’ק החזיקה מעמד שמונה שנים. וזה לא פשוט.

מסביב לעלילה הראשית נתפרו עלילות משנה כדי שאפשר יהיה להחזיק עונה שלמה במשך 24 פרקים. ג’ק זכה לזמן המסך הרב ביותר, אך בפרקים מסוימים “נעלם” כשהפוקוס עבר לדמויות אחרות. בעונה הראשונה עלילת המשנה הייתה לא פחות ממבריקה- הטרוריסטים חטפו את רעייתו וביתו של ג’ק בניסיון ללחוץ עליו לחסל את דייויד פאלמר.
המפיקים ראו כי טוב, והחליטו להחזיר את הבת קים ( בגילומה של אלישה קות’ברט הסקסית ) לעונה השנייה. אבל , אפעס, הם לא הצליחו לתפור סביבה עלילת משנה מוצלחת. וכך, באמצע העונה, היא ברחה מרודפיה במעבה היער, ונתקלה ב…פומה אימתנית. עד היום נחשב הרגע הזה לרגע השפל של הסדרה.

עלילת משנה אומללה אחרת עירבה את אביו של ג’ק ( בעונה השישית ) שאיים לחטוף את נכדו, אחיינו של ג’ק, ולברוח עימו לסין. לא ברור למה המפיקים חשבו, שיהיה לנו אכפת אם הנכד יעבור לסין אם לאו.

ג’ק באואר הפך בסדרה לשילוב של ג’יימס בונד וסופרמן. לא רבים זוכרים, אבל בסוף הפרק התשעה עשר בעונה השנייה ליבו פסק מלפעום לדקה-שתיים בעקבות עינויי חשמל. זה לא הפריע לו לשוב להכרה ולנצח את הרעים. כשצריך דרך פעולה מתוחכמת, כשחייבים לנחש מראש את דרכי הפעולה של הטרוריסטים- היינו סמוכים ובטוחים שאף אחד מעשרות עובדי מערכות הביון האמריקניות לא יעלה על הפתרונות. אף אחד, מלבד ג’ק כמובן.

ג’ק האמין בעינויים. ובניגוד למציאות, אצלו הם השיגו תוצאות, ומהר. העינויים כללו עינוי פיזי לנחקר עצמו, אבל לא רק. בעונה השנייה הוא עינה את הנחקר באמצעות הצגת תמונות וידאו מבית משפחתו של הנחקר. ג’ק העמיד פנים ששליחיו יורים למוות בבנו הקטן של הנחקר. זה, בתגובה, מיהר להתוודות על כל פשעיו. ג’ק אציל הנפש סיפר אחר כך לנחקר שמדובר היה בהצגה מבוימת היטב.

המחיר ששילם ג’ק עבור מדינתו הוא ללא ספק בלתי נסבל לכל בן אנוש רגיל. הוא איבד את אשתו, נתפס פעמים רבות על ידי הרעים, הושאר לדמם ללא סיוע, נחטף לסין שם עבר עינויים במשך יותר משנה ועוד נרדף על ידי הקונגרס בעוון הפעלת שיטות חקירה לא הומאניות. ולמרות הכל, כשהמדינה קראה לו, הוא התייצב לדגל. כי ג’ק באואר הוא פטריוט אמיתי.

את מה שעשה ג’ק באואר לקריירה של השחקן שמגלם אותו, קיפר סאת’רלנד, לא יספיקו עוד אלפי מילים לתאר. סאת’רלנד, כוכב נעורים בשנות השמונים של המאה הקודמת, הסתבך עם סמים ואלכוהול, נכנס לכלא ויצא ממנו והפך לכוכב נשכח. הדמות של באואר גאלה אותו מתהום הנשייה והפכה אותו לסופרסטאר בהוליווד. אפילו הסתבכויות חדשות שלו עם החוק לא ערערו את מעמדו. 24 הצילה את הקריירה שלו, פשוטו כמשמעו. ולכן הוא גם שמר לה אמונים ומעולם לא איים לעזוב ולא ניהל משא ומתן פומבי על תנאי שכרו.

מנגד , גם למפיקי הסדרה היה ברור, שבלי ג’ק באואר אין 24 . עדיין לא ברור אם בסיום העונה השמינית הוא יחזיר את נשמתו לבורא, אבל ההערכה היא שזה לא יקרה, כי החבר’ה בונים על באואר לסדרת סרטי קולנוע עתידית.

הגענו , כמובן, לעניין הפורמט. 24 אינה הניסיון הראשון ליצור דרמת מתח בזמן אמת. אבל היא ללא ספק הניסיון המוצלח מבין כל אלה שקדמו לה. הפורמט החדשני הכריח את הכותבים לחשוב ולהתאמץ יותר, וכך נולדו פיתולי העלילה, הסוכנים הכפולים והמכופלים והנבלים הגדולים. אתם בודאי זוכרים איך טוני אלמיידה החל את עונה 7 כנבל, הפך מהר מאוד לגיבור מוסווה, הפך שוב את עורו לנבל, ובסופו של דבר כולנו הזדהינו עימו.

אבל הפורמט הקשוח של 24 היה פעמים רבות בעוכרי הסדרה, בין היתר גם בעונה הנוכחית. פיתולי עלילה, שלפני חמש עונות היו נחשבים חדשניים, הפכו לצפויים מדי. “כלב זקן עם אותם טריקים”- כינה את העונה הנוכחית חברי הטוב יונסיס.

מלבד לפורמט הזמן האמיתי 24 חידשה רבות בתחום נוסף- מדובר בסדרת דרמה שבה אי אפשר לפספס פרק . הפסדתם פרק- לא תבינו כלום מהפרק הבא. העלילה ארוגה היטב פרק בתוך פרק, מה שמדביק את הצופים הנאמנים למסך. 24 הייתה החלוצה בתחום הזה , “אבודים” באה אחריה עם הטריק הזה ושיכללה אותו.

ולסיום, כמובן, המסך המפוצל ! בפעם הבאה שתראו כתבה ובה המסך נחלק לריבועים, או סרט חתונה שבו החתן והכלה בצד הימני והאורחים בצד השמאלי, זכרו מי גרם לעורכי הוידאו לחלק את המסך. ג’ק באואר, כמובן.

אז כן, 24 שינתה את פני הטלוויזיה ביותר ממובן אחד. לא היו מוצלחות כמוה ולא יהיו בזמן הקרוב דומות לה. אבל כשסחבק רואה את רשימת הסדרות הישנות, שזוכות היום לעיבודים מעודכנים ( היכונו ל”הוואיי חמש אפס” ו”תיקי רוקפורד” בסתיו 2010 ) , אין לי ספק שבעוד עשור לערך יקפוץ מפיק זריז על ההזדמנות להכין רימייק ל- 24 .

לסיום המגה פוסט הזה- הנה הופעת האורח של ג’ק באואר ב”משפחת סימפסון”

Check Also

יח”צ: גינדי, ZOOM ודביר ויעל

גינדי TLV ביוזמה מרעננת לימי הבידוד מציעה פעילות ZOOM ייחודית ואינטראקטיבית עבור דייריה    גינדי …

No comments

  1. נטלי

    אין על הכתיבה שלך קוקי, אחד ויחיד!

  2. איתי

    אני לצערי לא שרדתי את כל העונות, אבל לחלוטין אחד הדברים הטובים ביותר שקראו לטלוויזיה בשנים האחרונות בתחום של סדרות האקשן.
    מחכה לראות איך יהיה המעבר למסך הגדול יותר.

  3. אסף

    מדהים איך אתה נשפך על אחד המוצרים הנחותים ששודרו מעולם.
    ראיתי את כל העונה הראשונה במשך כמה ימים וכבר בסביבות פרק 16 הבנתי שמדובר בבלוף – דמויות בלי שום הגיון פנימי שמתנהגות מוזר רק בכדי לקדם עלילה מופרכת (אשת הנשיא הרעה למשל – אם אני זוכר נכון), סוכנים ללא חת שבעיקר מדברים בטלפון (הצלצול מגניב – מודה) ובעיקר עלילה עם מורכבות ומופרכות של היפים והאמיצים – אבל עם אקדחים. אני זוכר שחשבתי על כמה מצערת העובדה שסדרה שנבנתה על טריק דיי מגניב (אם כי גם במקרה הטוב כמה אפשר למחזר אותו? מסתבר שלא מעט עונות…) בוזבזה על הקישקוש הירוד הזה.
    ראיתי את העונה הראשונה עד תום – כי כבר הייתי בשוונג – אבל בי נשבעתי שלעולם לא עוד.
    הייתי בשוק שהמשיכו להפיק את הדרק הזה. מצד שני, גם לצעירים חסרי מנוח היו הרבה עונות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.