יום שישי , מאי 14 2021

ביקורת : 2012

   אחרי אירועי האחד עשר בספטמבר 2001 הגיעו בהוליווד להסכמה שבעל פה להימנע מסרטי אסונות אקסטרווגנטיים ומסיפורי אפוקליפסה , שמציגים את הרס המונומנטים האדירים שבנתה האנושות.

אפילו שידור פרק הבכורה של הסדרה 24 נדחה בחודשיים כיוון שהוא הסתיים בהתרסקות מטוס.

 

כשיצאתי מאולם הקולנוע אחרי שסוף סוף הסתיים הסרט 2012 הצטערתי על כך שההסכמה ההוליוודית  הבלתי כתובה הגיעה לסיומה. מפגן כה מחריד של הרס גלובאלי לצד תסריט מזעזע לא ראינו כבר הרבה הרבה הרבה זמן.

 

הסיפור לכאורה פשוט. נבואת בני המאיה על קץ העולם ב- 21 בדצמבר 2012 מתגשמת, רק מוקדם מהצפוי. האנשים בעמדות הבכירות מנסים להציל את עצמם ואת בני משפחותיהם ואולי גם כמה מדענים. בתווך ניצב ג’ון קיוזאק, בתפקיד סופר מתוסכל, שעולה במקרה על הסוד הגדול ומנסה להביא את משפחתו המסוכסכת לחוף מבטחים.

 

בואו נבהיר דבר אחד- לא ציפיתי כאן ליצירת מופת. אבל כיוון שזכרתי בחיבה שתי יצירות קודמות של הבמאי רולנד אמריך, ” היום השלישי ” ו- ” היום שאחרי מחר “, הייתי די משוכנע שהסרט יהיה מהנה במידה.

 

מה רבה הייתה אכזבתי כשגיליתי , שאמריך השקיע עשרות מיליונים בפעלולים אבל שכח לשכור עורך תסריט ואנשים שאינם יס-מנים, שיסבירו לו שהסרט ארוך בצורה בלתי נסבלת.

 

האפקטים באמת נראים נהדר על המסך הגדול, אין ספק, אבל בעידן הקולנוע הממוחשב קשה להתלהב מהמראה של בברלי הילס נבקעת לשניים, פסדינה נמחקת מעל המפה, ופסל ישו הענק הניצב מעל ריו מתמוטט. הרי ממילא בעוד חודש יגיע לאקרנים “אוואטר” של ג’יימס קמרון בעל האפקטים המוטרפים, ובקיץ הבא בודאי נחזה בעוד סרט מרהיב.

 

וכשהאפקטים ממצים את עצמם אחרי חצי שעה, מגיע שלב ההתמקדות בבניית התסריט והדמויות. בואו נהיה מדויקים- לא תסריט ודמויות, כי אם אוסף  נורא של קלישאות. סופר מתוסכל גרוש, ילדיו מעדיפים את החבר החדש של אימם, ברור שבסוף הסרט ילדיו ילמדו להכירו מחדש והוא יתקרב מחדש לפרודתו. במקביל יש לנו גם נשיא אמריקני וביתו היפה, מדען שמצליח להיפרד בטלפון מאביו החביב, ונזיר בודהיסטי שגורם גם לאחיו האפיקורס להאמין. נו באמת .

 

לוותר. אלא אם כן פיתחתם טכנולוגיה שבאמצעותה תוכלו לתמצת את הצפייה בסרט לחצי שעה.

 

עוד כמה הערות והארות על 2012:

 

1.   עם כל הכבוד לאפקטים ולהתפתחות המחשבים בעולמנו, מתעוררת בצופה ( או לפחות אצלי) תחושה של חוסר נוחות לאחר כשעה של הריסות ומוות המוני. וכאמור, האלימות של איתני הטבע כל כך מתישה, עד שלאחר כשעתיים, כשצפיתי בהרס של לאס וגאס , לא יכולתי שלא לצעוק לעצמי :  “די, שייגמר כבר ! “.

 

2.   מעניין כיצד נראו האודישנים לילדים המשחקים בסרט. הם, כך נראה לי, נדרשו לצעוק במלוא הכוח ולהיראות מזועזעים. אלה ממילא שני המצבים הכמעט יחידים שבהם הם נמצאים בסרט.

 

3.   בשביל מה, בשביל מה היינו צריכים את סיפור החיתולים המפגר, שמופיע לשנייה בתחילת הסרט, וכאילו “סוגר מעגל” בסיומו? בשביל מה ?

 

4.   שלא לדבר על העמסת הסרט בדמויות משנה בלתי מעניינות בעליל, שנתפרות לג’ון קיוזאק ומשפחתו בתפרים גסים במיוחד.

 

 

5.  בסרט מופיע אוליגרך רוסי. כדי שנבין שהוא רוסי, הוא מדבר לאט ובמבטא כבד, ואז מזכיר שהוא ממוצא רוסי. לא פעם, לא פעמיים, לפחות שלוש פעמים. אולי פשוט תזריקו לנו את הבדיחה היישר לוריד ?

 

6.   האם מצבו הקולנועי של ג’ון קיוזאק כה רע, עד שהוא נאלץ להשתתף בסרט הנוראי הזה בתקווה שיהפוך לשובר קופות?

 

7.   האם הביקורות הקטלניות שילוו את הסרט באמריקה יפגעו בהכנסותיו? לפחות בסוף השבוע הקרוב, הוא אמור לנצח ובקלות את המתחרים האחרים.

יש לבדוק גם

לייט נייט: סת’ , כריס, קיגן מייקל, זואי ועוד ועוד

סטיבן קולבר סת’ מאיירס ג’ימי קימל ג’יימס קורדן ג’ימי פאלון טרבור נואה קונאן שתפו עם …

אין תגובות

  1. גבריאל

    כבר כשהראית לי את הטריילר
    חשדתי שמדובר בסרט אפקטים
    ותו לא- מזל שחסכת ממני את הסבל.

  2. משה

    וואי כמה שאתה צודק אכזבה גמורה הסרט הזה
    ראיתי אותו והתאכזבתי מאוד עד שסוף סוף החלטתי ללכת לקולנוע

  3. לי הסרט נתן המון תקווה. העולם יכול להיחרב – אבל הרשתות הסלולריות ימשיכו לעבוד.
    אתה יכול להיות הודי קטן שעומד מול (ממש מול!) גל צונאמי שכבר מחק את כל המדינה, אבל לפחות תוכל לספר את זה לכולם.

  4. אקופ

    זכרת בחיבה את “היום השלישי” אבל מ-2012 התאכזבת? זה כמו לבוז להומור הנמוך של אלי יצפאן ואז להתאכזב מרמת הסטנד-אפ של שחר חסון.

  5. לא מסכים!
    הסרט היה מהפנט וסוחף.

  6. אבי

    מסכים עם הביקורת.
    הסרט מצועצע מדי, דיאלוגים זולים ולא מרגשים.
    אתה מקבל תחושה שאתה לא מאמין להם בשום סצינה “קורעת לב”.
    אפילו בסצינות דרמטיות כשהם שניה לפני “הסוף” פתאום מקבלים איזה בדיחה מפגרת שלא קשורה להתרחשות.

    את הסרט הזה כבר ראיתם.
    ראיתם את ה”תפוס לי את היד, מהר!”
    ראיתם מטוס בורח “מהתופת”
    ראיתם את הסטריאוטיפ השחור.
    ראיתם הכל.

    אני באמת מחובבי הז’אנר, אבל זה אחד הסרטים החלשים שראיתי. אכזבה.

  7. אתה כותב:

    “כשצפיתי בהרס של לאס וגאס , לא יכולתי שלא לצעוק לעצמי : “די, שייגמר כבר ! “.”

    אממממ…. לא ראיתי את הסרט, אבל בנקודה זו אני חייב לחלוק עליך. אני מניח שהתגובה שלי כאשר אצפה בהרס של העיר הזו, תהיה: “שלא ייגמר לעולם!”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.