לפני שנתיים, כשהגירסה הישראלית של “הישרדות” פרצה לחיי מדינת ישראל הצעירה, תפקד סחבק בתור משבית שמחות. כשחבריי ועמיתיי לעבודה לא הפסיקו להתלהב מהצילום המרהיב, מהמתמודדות המרהיבות בביקיני ומהתככים והתחמנויות ותקיעת הסכינים בגב, סחבק היה הנודניק הזה שאמר ” ממה אתם מתלהבים? הישרדות הומצאה לפני עשר שנים, ואחרי צפייה בארבע- חמש עונות ברציפות נמאס לי, פשוט נמאס לי”.
כשחלפו כמה פרקים ועינטוזים של מרינה, הבנתי את מה שמנהלי ערוצי 2 ו -10 הבינו מזמן: הציבור, או רובו המוחלט, פשוט לא צופה בתוכן קנוי. שתי העונות הראשונות של “הישרדות” שודרו בערוץ 2 זמן קצר לאחר שידורן באמריקה, ואפילו זכו לממוצעי רייטינג נאים. העונות שלאחר מכן שודרו ( ועדיין משודרות ) ב-הוט וב-יס. ועדיין, הגירסה הישראלית התקבלה כמעט כמו המשיח על הסוס הלבן.
חמור מכך- דווקא הקהל המתוחכם יחסית , של ילדים ובני עשרה, נשבה בקסם ההפקה הישראלית והתעלם מהמניפולציות הקשות, שבוצעו בפורמט המקורי, ובראשן מתיחתו המלאכותית מ- 13-15 פרקים לכ- 40 פרקים, ובעונה הישראלית הנוכחית נגיע כנראה גם ל-50 פרקים.
המתיחה השפיעה קשות על קצב האירועים, הולידה פרקים שבהם לא קרה כלום ושום דבר, אבל הקהל הישראלי רק דרש עוד. כך למשל המצב המופרך שבו בכל פרק מכריז גיא זוארץ בפני המתמודדים : “עליכם לאסוף כעת קוקוסים”, ולאחר מכן מגיעות כעשר דקות של עדויות מתמודדים, שמספרים כל אחד בקולו על כך שגיא ציווה עליהם לאסוף קוקוסים- לא זכה כמעט לתגובת הקהל, שבלע בשקיקה את רצף העדויות המשמימות על איסוף קוקוסים.
את “הישרדות” האמריקנית נטשתי בסביבות העונה העשירית מחוסר עניין לציבור. כמה עוד אפשר לראות אנשים מתמודדים על אלילי חסינות , גוועים מרעב , משקרים , מרמים ומתחרים על מיליון דולר?
אבל כשהפרומואים באמריקה הכריזו, שבעונה ה- 19, “הישרדות סמואה”, יכיר הקהל את “הנבל הנבזה ביותר בתולדות התכנית” , החלטתי לתת למותג הריאליטי הותיק עוד צ’אנס.
סביר להניח, שישראלי שמעולם לא נחשף לגירסה האמריקנית אבל צפה בגירסה המקומית, יראה ב”הישרדות סמואה” משהו תזזיתי על גבול ההיפר אקטיבי. ובכל זאת, מומלץ לכם לנסות. בעולם מושלם, שבו הערוץ המשדר לא צריך למתוח הפקת ריאליטי על פני 50 פרקים כדי להרוויח כמה גרושים, אפשר לתמצת הכל. פרק אחד, שנמשך 43 דקות, מכיל גם אתגר פרס, גם אתגר חסינות, גם חילופי מידע ותככים, גם מועצת שבט וגם הדחה. כל כך פשוט וכל כך יעיל .
אז מה מצפה לנו ב”הישרדות סמואה”? אני חייב לומר, שאחרי שנטלתי הפסקה לכמה עונות, נהניתי לחזור ולשקוע במדמנת התככים האמריקנית. וכן, ה”נבל הנבזה ביותר” הוא נבל לא קטן. קוראים לו ראסל, ומה שהוא עושה לחברי השבט שלו בפרק הראשון ישאיר אתכם עם הפה פתוח. וגם יעורר מספיק סקרנות כדי לרצות ולראות עד לאן ירחיק ראסל במשחק, ומתי מישהו שם יבין , שראסל מנהל את כולם כמו בובות על חוט.
וכן, יש גם בחורות יפות בביקיני, חלקן בלונדיניות, וטיפוסים מעניינים יותר ומעניינים פחות. והמנחה הותיק והנהדר ג’ף פרובסט מנווט במיומנות בין כולם, והמשימות לא נמרחות על פני עשרים-שלושים דקות אלא על פני חמש- שבע בלבד. בקיצור- אם טרם הצצתם ב”הישרדות” האמריקנית ואתם אוהדי הגירסה הישראלית- כדאי לכם מאוד לנסות ולראות איך זה עובד באמת.
ואם כבר צפיתם ב”הישרדות” האמריקנית בעבר, כדאי לכם לצפות בעונה הנוכחית, ולו רק בגלל נוכחותו של ראסל הנבל. האיש פשוט מלך.
צאו לדרך.
אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית



יש מצב שהוא יותר גרוע מג’וני פיל גוד שזייף את מותה של סבתא שלו כדי שלא ידיחו אותו וצחק על כולם מאחורי הגב?
חייבת לציין שבחרת זמן גרוע במיוחד לחזור לצפות בגרסא האמריקאית.
הישרדות: סמואה היא אחת העונות הגרועות, אם לא העונה הכי גרועה ב-19 עונות אמריקאיות.
ראסל נבל לא מעניין, ושחקן די גרוע. היה פוטנציאל קטן בפרקים הראשונים, אבל איפשהו בפרק 3-4 מבינים שהוא אידיוט בעונה של אידיוטים גמורים יותר.
@לי – הוא ממש, אבל ממש לא מתקרב להיות ג’וני פיירפלי.
ואפי – ממליצה לך לנסות את עונה 16 – Fans vs. Favorites שבה פייבוריטים מהעבר התחרו מול מעריצי הישרדות. העונה הטובה ביותר של הישרדות ביי פאר.
מצטרף למאיה וממליץ בחום על עונה 16.
נכון, ראסל מיצה את עצמו בפרק הרביעי אבל אם הוא לא היה שם אני לא חושב שהייתי טורח לצפות בעונה הזאת. את מי מעניין לראות את שלישיית שוקולד (מוניקה), מנטה (לורה) מסטיק (קלי) עושות יוגה?
מתן – אני חושבת שהבעיה כאן היא עם העריכה.
כ”כ רצו לפמפם את ראסל כמגה-וילאן החדש, שאנחנו לא מכירים אף אחד אחר. כל פרק אני מגלה איזה ברט או בלונדינית חדשה שלא ידעתי עליה.
חוץ מראסל, ראסל השני, שמבו וקצת אריק ודייב – אנחנו לא באמת מכירים שם מישהו.
חבר’ה, נא לא לעשות ספוילרים לאנשים שצופים בעסק דרך יס.
רק בעניין אחד אני חולקת עליך: הציבור דווקא כן התקומם על המניפולציות. קראתי ושמעתי על כך לא מעט. זה שהציבור מתלונן לא אומר שהוא מפסיק לצפות (וזה כבר שווה דיון בפני עצמו, על הפער שבין אמירה לפעולה במה שנוגע לצפיה בטלויזיה)