יום שלישי , מאי 18 2021

בואו נדבר על זה: "מחלקת גנים ונוף"

   ” מחלקת גנים ונוף ” היא סדרה קומית, שכל פרק בה נמשך 21 דקות בערך. אבל, זו אינה קומדיית מצבים מהזן המסורתי. גם ההשוואה שלעיתים עורכים בינה לבין “רוק 30  ” (המשודרת ב- יס ) אינה הוגנת. “מחלקת גנים ונוף” ( להלן “מג”נ” ) שונה בסגנון ובקצב.

 

הקצב איטי יותר, והסגנון הוא מה שמכונה כיום בארצות הברית “מוקו-מנטרי”, שילוב של MOCK מלשון “ללעוג” ו “דוקומנטרי”.

 

מג”נ נוצרה על ידי יוצרי הגירסה האמריקנית של “המשרד”, ובתחילת הדרך אף נחשבה , על הנייר, ל” ספין אוף “, סדרת- בת של “המשרד”. לכן גם הסגנון הדוקומנטרי- הדמויות מדברות לעיתים למצלמה ( בדיוק כמו ב”המשרד” ), כאילו הן מצולמות לסרט תיעודי. איננו שומעים את שאלות המראיין, איננו רואים אותו, ואיננו יודעים, למה מישהו צריך כל כך הרבה חומר על מחלקת גנים ונוף בעירייה.

לפעמים הסצינות גם נחתכות במהירות, כדי לדמות צפייה בחומר הגלם של הסרט הדוקומנטרי, ולא במוצר הסופי והערוך.

 

   עכשיו לסדרה. הגיבורה , יש שיאמר הגיבורה הטראגית , של מג”נ היא לזלי נופ, מנהלת מחלקת גנים ציבוריים בעיירה הבידיונית פוני שבמדינת אינדיאנה.

נופ מעריצה עד עמקי נשמתה נשים חזקות, ומקווה להגיע הכי רחוק שאפשר בפוליטיקה האמריקנית. כרגע היא אמנם פקידה זוטרה בממשל המקומי, אבל דמויות החיקוי שלה הן הילארי קלינטון ושרת המשפטים לשעבר ג’נט רינו ( יש לה תמונות ממוסגרות שלהן במשרד). מבחינת נופ, כל צעד שתעשה במחלקת גנים ונוף ייבחן בעתיד בשבע עיניים, כשתכהן ( כך היא מקווה ) כנשיאה האישה הראשונה של ארצות הברית.

 

אבל כאן מגיע המימד הטראגי. לזלי לוקחת את עבודתה ברצינות יתרה. והיא מוקפת בעמיתים לעבודה שכלל אינם מתייחסים לעבודה ברצינות. הם מגיעים למשרד כדי לדפוק שעון ולהעביר את הזמן. מאחורי גבה הם מלגלגים עליה ועל היוזמות שלה לפיתוח פני העיר.

לזלי, שכלל אינה מודעת לעצמה , אינה שמה לב גם ללעג הסביבה. “חיה בסרט עם הרבה פופקורן”, כפי שנהוג לומר היום.

 

בפרק הראשון נטווית העלילה שתלווה את מג”נ לאורך עונתה הראשונה והקצרה. לזלי שומעת תלונה מתושבת פוני על בור ענק ומסוכן בחצר האחורית של ביתה. בפרץ של מוטיבציה והתלהבות מודיעה לזלי, כי תקים פארק ציבורי  במקום הבור. יש רק בעיה אחת- אין לה סמכות לעשות זאת. אה, כן, יש גם עוד בעיה- אין לה תקציב לעשות זאת.

 

מכאן תתפתח העלילה ותראה לצופים את ניסיונותיה הנואשים של לזלי להיות פוליטיקאית שעומדת בהבטחותיה, את טעויותיה המשעשעות ואת מלחמתה בתחנות הרוח שהן הממשל העירוני בפוני, אינדיאנה.

 

שימו לב- הגיוני לחלוטין שלא תמצאו עצמכם מתפקעים מצחוק מול המסך. אבל אני ממליץ לכם להתמיד לפחות עוד שני פרקים, לפני שתחליטו לוותר על מג”נ. מדובר בסדרה בעלת תסריט חכם , וניכר שעל כל הבעת פנים של דמות כלשהיא חשבו התסריטאים במשך זמן רב.

 

כדאי לנסות, וכדאי גם להישאר.

 

עוד כמה הערות והארות על מג”נ :

 1.   את לזלי נופ מגלמת איימי פוהלר, מכוכבות “סאטרדיי נייט לייב” במילניום הנוכחי. פוהלר עזבה את מופע הבידור של מוצאי שבת כדי להתרכז בסדרה החדשה, מהלך שמכיל בתוכו סיכונים לא קטנים.

 2.   הרייטינג של הסדרה איננו מהגבוהים, אבל היא זכתה לעונה שנייה בשל פנייתה לקהל משכיל מעל לממוצע בטלוויזיה האמריקנית. יחד עם זאת, כששם המשחק הוא כסף וכשנתוני הרייטינג נמוכים, קשה לי לתאר את מג”נ ממשיכה לעונה שלישית.

 3.   העונה הראשונה עלתה באמריקה באביב 2009, מה שמכונה MIDSEASON . לכן היא מכילה שישה פרקים בלבד.

 4.   דמויות המשנה שמקיפות את לזלי אינן מעניינות במיוחד. אציין רק את טום האברפורד, שעונד טבעת נישואים על אצבעו אבל אוהב להתחיל עם בחורות, ואת הבוס של לזלי, שמנהל מחלקה בעירייה אבל בכלל אינו מאמין בממשל, וחושב שצריך להפריט את כל המדינה.

 תבלו.

 

יש לבדוק גם

אמה ווטסון מבהירה

השחקנית אמה ווטסון החליטה להתייחס לראשונה לשמועות על פרישתה ממשחק. ווטסון לא טרחה עד כה …

אין תגובות

  1. עמית צור

    ואת ראשידה ג’ונס, לשעבר קרן פיליפלי ב”המשרד”, שמסתבר שהיא גם ביתו של קווינסי ג’ונס.

  2. קראתי כבר די מזמן על הסדרה והחלטתי להוריד. ראיתי את כל 6 הפרקים.
    סדרה מעולה!!!
    מומלצת בחום. שנונה, אינטילגנטית, לא מתחנפת לצופים ולא לועסת את הבדיחות בעבורך.

    לרוץ ולצפות!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.