בואו נדבר על זה: מד מן, סיום העונה השנייה

   שינויים גדולים עברו על גיבורי "מד מן" במהלך העונה השנייה,  ומן הסתם התהליכים שהחלו לפני שלושה עשר שבועות הגיעו לשיאם בפרק סיום העונה, ששודר הערב.

 

בראש ובראשונה נראה, כי מזימתו של "דאק" פיליפס להפוך למנכ"ל "סטרלינג את קופר" תחת השלטון הבריטי החדש תצלח ובקלות. השותפים מכרו את החברה אחרי משא ומתן לא מסובך במיוחד, וגם לא נראו מופתעים במיוחד מהמינוי של פיליפס.

 

הבעיה היא עם דון דרייפר, ראש מחלקת  הקריאייטיב שנחשב לגאון של המשרד ומאיים כעת לעזוב בעקבות המכירה והעובדה שלא שותף בסוד העניינים.

 

אבל לדרייפר אין זכות אמיתית לכעוס, לאחר ההיעלמות האחרונה והארוכה שלו מהמשרד. ולמרות זאת , היציאה הדרמטית שלו מישיבת המכירה בהחלט זעזעה את סטרלינג וקופר, וחילצה תגובה נזעמת מדאק.

 

השהות הארוכה של דרייפר בביתה של אלמנתו של "דרייפר האמיתי"  לימדה אותו, כנראה , משהו על אהבת משפחתו. הוא מחליט לנסות ולחזור לבטי ומגלה לשמחתו שהיא בהריון וההתנגדות שלה לחזרתו הביתה מתרופפת.

 

ומה עם רוג'ר סטרלינג רודף הנשים? נראה שהוא נחוש בהחלטתו להיפרד מרעייתו מונה ולשאת לאישה את ג'יין המזכירה היפהפיה. ודרייפר המסכן גילה שהוא דירבן את רוג'ר לפרק את הבית במקום לשוב לזרועות רעייתו, כפי שתיכנן.

 

פגי, המזכירה שהפכה לקופירייטרית זוטרה, מדהימה את פיטר קמפבל  ברגעי הסיום של פרק סיום העונה כשהיא מספרת לו שילדה את בנו. הוא לא מצליח להבין למה היא מגלה לו זאת כעת, וגם אנחנו הצופים לא ממש מבינים את מהותו של המהלך הזה. יכול להיות שהיא מנסה בדרכה המוזרה להבהיר לו שהוא אינו עקר.

 

ג'יין הג'ינג'ית המהממת, שהסתירה מעינינו במשך רוב העונה את ארוסה הרופא, מגלה שהוא לא בדיוק חלומה של כל אישה, ושמה שמדליק אותו במיטה זה אקט של אונס.

 

מכאן הכל אמור להסתבך בעונה השלישית, או שלא. מה שבטוח- הדרמה הנהדרת הזו תמשיך לרגש אותנו  עם דמויותיה המורכבות והשחזור הנהדר של תחילת הסיקסטיז גם בשנים הקרובות. מצידי אם רמת הכתיבה הנוכחית תישמר, אפשר להמשיך בכך עוד שנים רבות.

 

עוד כמה הערות והארות על סיום העונה השנייה של מד מן :

 1. נכון, דון דרייפר הוא הגיבור המרכזי והמוצהר של הסדרה, אבל שימו לב איך עבר העונה הפוקוס לדמויות הנשיות במשרד ומחוצה לו: פגי, ג'יין וכמובן בטי הדיכאונית שתפסה אומץ לזרוק את דון ולבגוד בו, אבל בסופו של דבר הרתה לו בשלישית.

 2. קו העלילה של זריקת דון מהבית הזכיר לי את זריקתו של טוני סופרנו על ידי כרמלה. בשני המקרים האישה תלויה בגבר בצורה לכאורה טוטאלית, בשניהם היא מואסת בבגידותיו ומחליטה להסתדר בלעדיו, ובשניהם היא בסופו של דבר חוזרת לזרועותיו.

 3. דאק פיליפס הפך סופית לבלתי נסבל. בתחילת הדרך נראה שיש לו חילוקי דיעות לגיטימיים עם דון בענייני ניהול המשרד, בסופה של הדרך הזו הבנו שהוא פשוט מקנא בחיים ה"מושלמים" של דרייפר.

 4. אחרי שהעונה הבנו סופית שדרייפר הוא לא דרייפר, והבנו בדיוק גם איך הוא נטל את זהותו והצליח להסתיר זאת במשך שנים, מה עוד נקבל מסיפור הרקע של דון בעונה השלישית? אני כבר לא יכול לחכות.

 5. בטי וג'יין הן שתיים מהנשים היפות ביותר כיום על מסך הטלוויזיה. ותסרוקות ותלבושות הסיקסטיז רק מוסיפות לכך.

 6. כיוון שנולדתי ב-1977 אין לי באמת כלים למדוד עד כמה מוצלח השיחזור התקופתי. אבל מגבעות הפדורה, המזגנים המרעישים והטוסטר הקופץ הענק בהחלט מרשימים, וכך גם מודעות הפרסומת הפיקטיביות שמכינים ב"סטרלינג את קופר".

 7. אני יודע שרוב הקוראים יכעסו עליי, אבל פגי לא כל כך מעניינת אותי. אחרי שכתבתי זאת אני מוכן להודות שהמשחק שלה בעונה הזו היה מרשים. הצער המאופק על מסירת הילד לאימוץ בהחלט ריגש.

 

יאללה, תביאו כבר את העונה השלישית!