"התנפחתי. עליתי בעשר מידות מאז הדקירה"

החיים של מוניקה סלש נצבעו ורוד בהיר בהיר עד לשלושים באפריל 1993. היא הייתה בפסגת הטניס העולמי, מושא להערצה וקנאה של עשרות מיליונים ברחבי העולם.

 

אלא שאז, ביום הגורלי ההוא, היא שיחקה ברבע גמר טורניר המבורג. בהפסקה בין משחקונים, כשהיא מובילה בביטחה במשחק, היא ניגשה לספסל למנוחת שתייה ובננה, כנהוג בטניס.

 

לפתע הרגישה כאב חד בגבה. כשהסתובבה ראתה אלמוני עם כובע בייסבול וחיוך ענק על פניו ממשיך לנסות ולדקור אותה.

 

  זה היה הרגע שבו הורוד הפך לשחור. סלש פונתה באמבולנס, נעלמה מהמגרשים לשלוש שנים, וניסתה לבצע קאמבק , כשהיא נאלצת להקשיב מהמגרש למעריצים שמדברים על משקלה העודף.

 

   בספר, שיצא לאור השבוע  בבריטניה, היא מספרת על הכל. קטע קצר אפשר לקרוא באתר "הדיילי מייל".

ותודה לאליעד מ"חגיגת גן" שהפנה את תשומת ליבי לסיפור.