בואו נדבר על זה: פרק סיום העונה של 24

   נו , ראיתם את פרק סיום העונה של 24? כי אם טרם ראיתם, נא הפסיקו לקרוא פוסט זה, וחיזרו אליו אחרי הצפייה.

נו, ראיתם? מה אתם אומרים?

   באופן פרדוקסלי, וגם תקדימי, ג’ק באואר זוכה לנוח בסיום העונה השביעית של 24. נכון, זו מנוחה כפויה בעקבות התרדמת שאליה הוכנס בכוונה כדי להילחם בנגיף הקטלני שאוכל אותו מבפנים, ובכל זאת… ג’ק נח. הוא אינו מתאבל על אשתו שנרצחה, על אודרי שהפכה קטטונית, הוא אינו בורח מסוכנים סיניים או אמריקניים, הוא פשוט ישן.

 

ומגיע לו לישון. אחרי עוד יממה מהגיהינום הוא שוב הציל את המצב, מנע קטסטרופה טרוריסטית גדולה ולכד את הרעים. בדרך הוא שאף לגופו נשק ביולוגי, אבל בתמורה זכה לפיוס עם ביתו הבלונדינית . בסך הכל, יום עמוס עם תחושת סיפוק בסופו.

 

24      היא כבר מזמן אינה אותה סדרה פורצת דרך וחדשנית, שהייתה בתחילת דרכה. המסך המפוצל, השעון המתקתק וצלצולי הטלפון המיוחדים כבר אינם מרגשים כבעבר. ובכל זאת, אם 24 הוכיחה לנו משהו העונה, זה שהיא שורדת בכבוד. בניגוד למשל ל”נמלטים”, שהפכה בשתי עונותיה האחרונות לפארסה, שמביך לצפות בה ( וברור שבגלל כוח ההרגל המשכתי לצפות בה עד למותה המאוחר מדי ).

 

גם אחרי עונה שישית קטסטרופלית ( זוכרים את האב הרשע של ג’ק? את ההתמכרות של בעלה של קלואי?  ) הצליחה הסדרה להתאושש. שביתת התסריטאים האמריקניים, שעיכבה בשנה נוספת את העונה שהסתיימה אמש,  רק סייעה ליוצרים להתמקד, לחשוב על עלילה ראשית ועלילות משנה מוצלחות יותר, ולעבוד לאט , כדי שהתוצאה תהיה לא-אמינה במידה המועטה ביותר האפשרית.

 

   אחרי שכבר ניסו להתנקש במועמד לנשיאות, פוצצו פצצת אטום במדבר לא מיושב, שיחררו נשק ביולוגי בבית מלון ופוצצו פצצת אטום בפרבר של לוס אנג’לס, החליטו הפעם התסריטאים על כיוון מחוכם- במקום לחפש עלילה גרנדיוזית, נלך על עלילה צנועה יותר. כנבלים נבחרו הרודנים הצבאיים של מדינה אפריקנית בידיונית, ולאחר שהם ניגפו בפני באואר, הוחלט שהנבל הגדול יותר יהיה מייסד חברה צבאית-פרטית.

 

 היוצר האולטרה-רפובליקני של 24 החליט לזרום עם הרוח הליבראלית החדשה שנושבת בוושינגטון מאז החורף האחרון, והכניס לחדר הסגלגל נשיאה נאורה ואוהבת אדם, ובמקביל העמיד לשימוע את ג’ק באואר בכבודו ובעצמו בעקבות שיטות החקירה האגרסיביות, שנקט בעבר.

כמעט מיותר לציין, שככל שהתקדמה העונה התברר, כי מדובר ב”הפוך על הפוך”- באואר הוכיח לכל השמאלנים יפי הנפש, שאין כמו עינויים כדי להוציא מידע מטרוריסטים, והנשיאה גילתה שהחיים זה לא פיקניק.

 

   עייפות החומר הורגשה בנקודות מסוימות לצד הדרך- שוב יש חפרפרת בשורות הממשל, וגם חפרפרת בסוכנויות אכיפת החוק ( הפעם ב-FBI ). שוב באואר ניצב מול אנשים שאינם מבינים אותו, אבל ברגע שהם מקבלים את דרכיו ומבינים שהוא צדק הם גם מוצאים את מותם ( סנאטור מאייר וסוכן ה-FBI לארי מוס ).

למרות זאת, האקשן שקיבלנו מדי שבוע היה מספק, ובפרק הפריצה לבית הלבן אף מצאתי עצמי קצת בלחץ ( ולא משנה אם במציאות גדת הפוטומק אינה צמודה למשכן הנשיא ).

 

   טוויסט מרכזי, שנכנס העונה ומאוד מצא  חן בעיניי, היה דמותו של ג’ונאס הודג’ס ( בגילומו של ג’ון ווייט הנהדר ) , שאמור היה להיות הנבל הראשי. היה מפתיע לגלות, שהודג’ס הוא “דג קטן בבריכה גדולה ” ( כהגדרתו שלו ) וכי מעליו יש “מועצת קונספירציה” אפלולית ואכזרית.

   שינוי אחר, שממש לא התקבל על ידי בברכה, היה השורות הנוראיות שהושמו בפיה של הקומיקאית הנהדרת ג’אנין גארופלו ( אנליסטית המחשבים ג’אניס ). הניסיון ליצור כאן “קלואי חדשה” נכשל כישלון חרוץ, במיוחד אחרי חזרתה של קלואי המקורית, וג’אניס הפכה ליצור היסטרי ובלתי נסבל.

 

   בסך הכל היה מותח, וטוב שהיה. בשנה הבאה ג’ק וקלואי ינדדו לניו יורק, ובחודשים הקרובים בודאי נקבל רסיסי מידע על המשבר שעימו יתעסקו.

 

הנה עוד כמה הערות והארות על העונה השביעית של 24:

 

1. אני מבין את הצורך ליצור עלילות משנה כדי לאפשר לג’ק לנוח לעיתים, אבל גם השנה הסיפור של משפחת הנשיאה היה בעיניי מאוד לא מעניין. הדבר בלט בפרק הסיום, כשכל ההתרוצצות סביב אוליביה, שהזמינה את רצח הודג’ס, הייתה מאוד לא מעניינת ובעיקר מנעה מאיתנו אקשן משובח.
2. כצפוי, טוני לא באמת התכוון לרצוח אלפי חפים מפשע עם נשק ביולוגי. אבל הוא גם לא חזר להיות טוב, כפי שצפו מעריצים רבים של הסדרה. התברר, שהוא פעל ממניעים אישיים לחלוטין- לנקום את מות רעייתו מישל בפתח העונה החמישית.
3. רגע משעשע, ובודאי מתוכנן לחלוטין, אירע כשקים הבינה שעליה לרדוף אחרי הסוכן הרע. בדיוק כמו אביה ג’ק היא פלטה את הקללה האהובה עליו DAMMN IT  והחלה לרוץ. ברשתות הברודקאסט האמריקניות אסור להשתמש, כידוע, בפועל FUCK על כל הטיותיו.
4. אגב, מעניין מי התסריטאי שנזכר כי בעונה השלישית הבינונית קים שימשה כאנליסטית ב-CTU. בטח הוא קיבל בונוס.
5. בעונה הבאה אנו צפויים לקבל בחזרה את הסוכנת הג’ינג’ית רנה ווקר ואת הנשיאה טיילור. ווקר עשתה עבודה טובה העונה, וגם לא הייתה יפהפיה בצורה מאיימת ( כמו אודרי למשל ). הנשיאה , בעיניי, הייתה בינונית ומטה.