יום חמישי , יוני 21 2018
Home / כללי / בואו נדבר על זה: "איש הגיר" מאת ק.ג. טיודור
איש הגיר, מאת ק.ג'. טיוּדור

בואו נדבר על זה: "איש הגיר" מאת ק.ג. טיודור

   "איש הגיר" הוא ספר מתח סוחף, שאינו מאפשר לקורא להניח אותו מהיד.

 

הוא מותח, הוא מסקרן, הוא קופץ בין זמנים, ומציב מדי כמה עמודים תעלומה חדשה, פרט מידע חדש שלא היה ידוע קודם, רמז חדש לאירוע גדול מהעבר או שיתרחש בעתיד ושיזניק את העלילה למקומות אחרים לגמרי.

 

אבל, וזה אבל גדול מאוד, אם אתם קוראי ספרים מהז'אנר, הוא יזכיר לכם ספר אחר, מפורסם וישן יותר.

 

מפורסם הרבה יותר.

 

בעצם, הספר הישן יותר היה בתודעה בשנה שעברה, כי הוא עובד לסרט אימה שהפך ללהיט ענק ברחבי העולם.

 

"זה".

 

כן, כן, במודע או שלא במודע- "איש הגיר" מרגיש כמו "זה" מאת סטיבן קינג, רק בגירסה בריטית.

 

חבורת ילדים דחויים חברתית? צ'ק. כאן ב"איש הגיר" מדובר במספר, אדי, במנהיג החבורה גאב השמן, ואיתם הופו ומיקי מטאל.

 

ילדה אחת בחבורה, שמתנהגת כמו אחד מהחבר'ה, אבל בסתר כולם מאוהבים בה, במיוחד המספר, והיא גם ג'ינג'ית???? צ'ק. כאן קוראים לה ניקי.

 

הילדים חיים בעיירה קטנה ומנומנמת שמסתירה בקירבה סודות? צ'ק. את דרי שבמדינת מיין ב"זה" מחליפה כאן אנדרברי בבריטניה.

 

חבורת ביריונים שמציקים לגיבורינו ומכים אותם קשות? צ'ק וצ'ק. 

 

תעלומה מסתורית מלפני שלושים שנה, כשהילדים חיו חיים חסרי דאגות? צ'ק. מדובר בסדרת מעשי רצח, ובדמויות מוזרות שמצוירות בגיר על המדרכות ומהוות מסר סמוי לגיבורי הספר.

 

הווה מסתורי , כעבור שלושים שנה, שבו לפתע חוזרת התעלומה מהעבר, ואנו פוגשים את ילדי החבורה בחייהם הבוגרים? צ'ק. כאן מדובר בהווה של שנת 2016 אל מול העבר של 1986.

 

אצל סטיבן קינג ב"זה" האייטיז היו ההווה, וסוף הפיפטיז- העבר.

 

והילד השמן גדל והפך לגבר נאה וחתיך? צ'ק. בשני הספרים.

 

יש פה יותר מדי נקודות דימיון, באמת יותר מדי.

 

נכון, העלילה נעדרת מוטיבים על טבעיים,כמעט לגמרי. אין פה מפלצת רצחנית שלובשת דמות ליצן.

 

יש פה מעש רצח של ילדים, שמלווה בהטחת האשמות באשם הקרוב ביותר, ולאחר מכן בחשיפת סודות נסתרים שלושים שנה לאחר מכן.

 

אבל אי אפשר להתעלם מכל הקווים המקבילים. נראה שהסופרת קראה את "זה" והושפעה ממנו רבות, נאמר זאת בלשון המעטה…

 

יש לה כישרון, היא טווה עלילת מתח מצוינת.

 

ובניגוד ל"זה" הספר שלה תמציתי יחסית. אין לנו תיאורים נרחבים של כל דמויות המשנה, תיאורי נוף ותיאורי העיירה הקטנה, שממש מאפשרים לשרטט את המפה שלה.

 

אבל, רבאק, לא יכולת למצוא משהו מקורי יותר?

 

כאמור, הכישרון שם. היא כותבת עלילת מתח מצוינת.

 

אבל מהעמודים הראשונים אפשר להבחין בנקודות ההשקה ל"זה".

 

מענייין אם סטיבן קינג עצמו, שממליץ על הספר בציטוט מפיו על הכריכה האחורית, הרגיש כך כשקרא אותו, או שהוא מעדיף לראות בו "הומאז' " ליצירתו, ומוכן לסלוח על ההעתקה הדי גסה…

בדוק גם

בואו נדבר על זה: ווסטוורלד עונה 2 פרק 7

וואו. טוב, כל כך הרבה דברים התרחשו בפרק הזה, עד שפופ טארטס מניח שחלק מהנקודות …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *