יום שלישי , מרץ 19 2024
סופרמן 2#, האחד והיחיד

סופרמן בן 80

סופרמן בן 80 (יום לפני שישראל בת 70 – ויש קשר בין הדברים)

הוא חזק, הוא אמיץ, הוא גיבור, ויש לו יום הולדת! הוא אמנם חתיך אבל הוא כבר בן 80!

יום ההולדת הרשמי הוא ב-18.4 .

בנוסף בימים אלה רואה אור ספר קומיקס נוסף, בעברית, בכיכובו.

מיכל פז-קלפ – עורכת ספרי נוער וקומיקס ואוצרת במוזיאון הקומיקס בחולון – תדבר על גיבור העל הראשון, במסגרת כנס "עולמות": למה הוא נוצר דווקא ב-1938? האם הוא יהודי ומה הקשר שלו לישראל? ומה מסמל הקריפטונייט?

מצ"ב מאמר קצר ומרתק של מיכל פז קלפ.

החוויה הישראלית של סופרמן

"גם בילדותי, כשכל חבריי לכיתה העריצו את ירון זהבי ואת מאיר הר-ציון, הייתה לי חולשה
לגיבור המצויר הזה. מאז, בכל פעם שאני נתקל בר שע אנושי ובחוסר האונים האנושי שלנו
להיטיב עם עולמנו ועם חיינו, אין לי שום בעיה להביט למעלה, לשמים האינסופיים, לזהות
איזה חפץ מבריק ולא מזוהה בין העננים לכוכבים שרימו אותי, וללחוש לעצמי: זה ציפור? זה
אווירון? לא, זה סופרמן!" יהונתן גפן

שנות השלושים של המאה העשרים היו תקופה טראומטית לחברה המערבית. בבת אחת
נחשפו חולשותיה של הדמוקרטיה ויכולותיה הקטלניות של הטכנולוגיה שהכול תלו בה תקוות
רבות כל כך. לנוכח התעצמותו של כוח אלים המבקש לכבוש את אירופה, פנתה האנושות
לאמצעי ההתמודדות המוכר והוותיק – אמנות הסיפור. ב-38.4.18 ראה אור הגיליון הראשון
של מגזין הקומיקס COMICS ACTION .על כריכתו הופיע גבר שרירי בלבוש צמוד וגלימה,
שמניף מכונית בידיים חשופות. כך הגיח לעולם סופרמן, "האדם העליון".

בתחילת דרכו היה סופרמן גיבור-על ואזרח פשוט שנלחם בעוולות כלפי החלשים
בחברה. עלילותיו הפיחו תקווה בקוראים ואפשרו להם להתמודד עם מצבים קשים ומפחידים
מחייהם שלהם. סיפורי הגבורה נתנו מענה לתחושת חוסר האונים שאחזה בעולם המערבי
במהלך מלחמת העולם השנייה, וביטאו את משאלת הלב הכמוסה שלו לזכות בכוחות
שיאפשרו לנצח את היטלר.

רבות נכתב, סופר ודובר על אודות ג'ו שוסטר וג'רי סיגל, צמד הבחורים האמריקנים
ממוצא יהודי, אשר הגו את הרעיון ליצור גיבור לא אנושי עם תכונות פיזיות מופלאות וחוש
צדק יוצא דופן, שמגיע לעולמנו המוכה כדי להצילו מפני הרעות המאיימות להכחידו. רבים
הצביעו על השפעותיה של המיתולוגיה היוונית על בניית דמותו של גיבור-העל, ואחרים ציינו
את קווי הדמיון בין סיפורו של קאל-אל לבין משה רבנו. קאל-אל הוא בן קריפטון, שנשלח
בידי הוריו בתיבה קטנה )חללית( רגע לפני שאויב מרושע מכחיד את עמו, מאומץ בידי זוג
חשוך ילדים וגדל בתרבות השונה מאוד מתרבותו שלו. בבגרותו הוא מבין שניחן בכוחות
מיוחדים, ויוצא בדמות סופרמן להציל את החלשים והנדכאים. אין ספק שקווי הדמיון בין
סיפור זה לסיפורו של משה העברי בולטים מאוד. גם בשמותיהם של הגיבור )קאל-אל( ושל
אביו )ג'ור-אל( מהדהדת השפה העברית. יש הטוענים שהשם קאל-אל מבוסס על המילים
העבריות "קול אל" או "כל אל", ושהשם ג'ור-אל הוא למעשה שיבוש של המילים גּור-אל.
אולם בסיפורו של סופרמן ניכרות גם השפעות אחרות. יוצריו של סופרמן, שהיו בני
מהגרים, הפנימו את עקרונות התרבות האמריקנית בכלל והחלום האמריקני בפרט. כנערים
שגדלו במדינה שעודדה את תושביה החדשים להניח לתרבותם הישנה ולקבל על עצמם
מחויבות ונאמנות לארצם החדשה, סיגל ושוסטר הבינו שכדי להצליח ולהתערות בחברה,
עליהם לעטות זהות חדשה שתתאים לרוח המקום ותאפשר להם להשתלב בו.

כמו יוצריו של סופרמן, גם קאל-אל משאיר מאחור את זהותו: הוא מקבל שם חדש
מקומי )קלארק קנט(, מסתיר את מוצאו, משתלב בין תושבי המקום ובונה לו חיים רגילים.
רדיפת הצדק שלו מובילה אותו אל מקצוע העיתונות והוא מצטיין בו. ואולם, בד בבד, מהותו
בוערת בו. אומנם במולדתו הוא לא ניחן ביכולות מיוחדות, אך השמש הצהובה של כדור
הארץ, ביתו החדש, מעניקה לו כוחות מופלאים. למעשה הוא אינו מתכחש לזרותו אלא נבנה
ממנה – בכך שהוא מאפשר לביתו החדש להשפיע עליו, הוא מתעצם והופך טוב יותר, חזק
יותר – גיבור שאין שני לו. האם יש מסר מעצים מזה למהגר?

לא זו בלבד שביתו החדש של קאל-אל מעניק לו כוחות מיוחדים שהופכים אותו
לבלתי מנוצח, אלא שהדבר היחיד שמסוגל לפגוע בו מגיע דווקא ממולדתו: קריפטונייט –
מחצב שמקורו בשברים נדירים של כוכב קריפטון שהתפוצץ. ניתן לומר, אם כך, שכמו
במעשיות רבות, גם הצלחתו של קאל-אל היא מותנית: הוא יזכה בכוחות-על כל עוד לא יבוא
במגע עם אדמת ביתו. אם יעשה זאת, כל כוחותיו יאבדו.

נרטיב זה, המעודד השתלבות טוטאלית של מהגר בחברה חדשה, מזכיר מאוד גם
את תפישתה של המדינה הציונית בכל הנוגע לבניית החברה הישראלית ולקליטת עלייה.
החלוצים הציונים שהקימו את מדינת ישראל, האמינו גם הם שכדי לבנות חברה חדשה
וחזקה עליהם להתנתק מהעבר, לשנות את שמותיהם, לדבר בשפה חדשה ולאמץ זהות
חדשה שתתאים לארצם המתהווה. לתפישתם, התערות זו היא שתעניק לפרט ולכלל את
העוצמה הנדרשת לבניית עתיד מבטיח.

ייתכן מאוד שההתאמה המפתיעה בין המסרים שבסיפורו של סופרמן לבין הנרטיב
הציוני, השפיעו גם על התקבלותו של גיבור-העל בישראל. אומנם במשך עשורים רבים היה
הקומיקס סוגה זניחה ושולית בתרבות הישראלית, ובכל זאת, סיפוריו של סופרמן ראו אור גם
בעברית, והם מסיפורי גבורת-העל המתורגמים ביותר לשפה זו.

בשנות השלושים והארבעים, ובמשך עשורים רבים, כל מה שנתפש כ"פופולרי"
נחשב וולגרי, ובפרט סוגת הקומיקס, ששברה את ההבחנה בין מילים לדימויים חזותיים.
מתנגדי האמנות התשיעית ראו בה כוח משחית שמשתלט על דמיון הקורא הילדי ומעורר בו
הערצה לגיבור-העל, המהולה בתסכול על נחיתותו שלו לעומת הגיבור ובשאיפה לחקות את
דרכיו האלימות. ואולם גם מתנגדי הקומיקס החריפים ביותר לא יכלו להתעלם מיתרונותיו
כערוץ תקשורת עם הדור הצעיר, והם אכן השתמשו בו כדי להעביר את המסרים ה"נכונים"
לדור הצעיר.

נראה שהעקרונות המוסריים של סופרמן התאימו לגישה החינוכית של מובילי
התרבות בישראל, ובשנות השבעים הוא החל להופיע בפלטפורמות מו"ליות המיועדות
לילדים: תחילה במגזין הקומיקס "בוקי", שבו ראו אור לאורך השנים כמאה ועשרים עמודי
קומיקס של סופרמן, ובשבועון "הארץ שלנו". בשנות השמונים הקדישה הוצאת קווין קומיקס
שמונה חוברות לסופרמן, ובשנות התשעים כיכב איש הפלדה במוסף "סופר קומיקס" של
מעריב לילדים.
בזירת המבוגרים היה המצב שונה. שנות השבעים והשמונים קטעו את חגיגות
הגבורה הפטריוטיות שישראל התמסרה להן. מלחמת יום הכיפורים, המהפך בשלטון,
הופעתו של "השד העדתי", הסכם השלום עם מצרים, המשבר הכלכלי, מלחמת שלום הגליל
והאינתיפדה הראשונה השפיעו על החברה הישראלית באופן דרמטי. האזרח הקטן מצא את
עצמו לפתע חסר אונים לנוכח בירוקרטיה אטומה ומצוקות חברתיות שנותרו ללא מענה;
הקורא הישראלי איבד את האמונה בגבורה פטריוטית אידיאליסטית כמו זו שהציע סופרמן.
למשבר המקומי נוספה השפעתו של שינוי מהותי בקומיקס הבינלאומי, שעבר מעידן
של תמימות לעידן הציניות ואימץ לעצמו דור חדש של אנטי-גיבורים: הרומנים הגרפיים
ווטצ'מן לאלן מור ודייב גיבונס ושובו של האביר האפל לפרנק מילר, קלאוס ג'נסן ולין וורלי
ראו אור בשנת 1986 והציגו לעולם דור חדש של גיבורים – עמוקים, אפלים, אנושיים, לא
מושלמים. לתפישה חדשה זו של גיבורי-העל הייתה השפעה מכרעת על עיצוב דמויותיהם
של הגיבורים בעולם כולו, ובהם גם סופרמן. ש כתובים של סיפורו החלו להופיע, ובהם הוא
איבד מיכולותיו, נוספו לו נקודות תורפה, ובשלב מסוים אף איבד את כוחותיו לגמרי. סיפוריו
חדלו להתמקד רק בכוחותיו ופנו לעסוק בפנים הערכיים והאנושיים שלו ושל גבורת-העל
בכלל.

היקום הקולנועי השפיע אף הוא על דמותו של סופרמן. בסוף 1978 יצא לאקרנים
הסרט סופרמן וחולל מהפך בתעשיית סרטי גיבורי-על. סרט הרפתקאות זה, השזור
בקריצות אירוניות ובבדיחות עצמיות והמאופיין במשחק קריקטוריסטי במתכוון, השפיע גם
על עיצוב דמותו של סופרמן בקומיקס ובאנימציה. גישה מחויכת זו לדמותו של גיבור-העל
הנכבד מכולם, אפשרה להעמיד את גיבורי-העל במרכזה של בדיחה, ולצחוק קצת על
חשבונם, אך גם איתם. בישראל החלו להופיע קומיקסים שעסקו בסופרמן, ביחסי האומנים
איתו, בהשראה שקיבלו ממנו ובציפיות שלהם ממנו. לקראת סוף שנות התשעים התחיל גם
עולם הקריקטורות הישראלי להתייחס לגיבורי-העל, ובראשם לסופרמן – האב המייסד.
בעבודות אלו ניכר החיפוש אחר הפן האנושי והיומיומי של סופרמן. לא עוד הערצה עיוורת,
אלא ידידות בין שווים.

סופרמן ממשיך להיות נוכח בחיי התרבות בישראל: בשנים האחרונות הוא שב למסך
הגדול בסדרה חדשה של סרטים, כמו גם למדף הספרים העברי בסדרה של כותרי קומיקס
ובספרי ראשית קריאה. בה בעת יוצרי קומיקס מובילים, כמו אסף חנוכה, אורי פינק וגיא
מורד, מרבים לעסוק בדמותו של גיבור-העל הראשון – מתווכחים איתו, מתגעגעים אליו,
משתעשעים בו, ובעיקר מחפשים באמצעותו את חלומותיהם האבודים ואת תקוותיהם
הגנוזות.

השנה, באופן סמלי, חלים יום הולדתו השמונים של סופרמן ויום הולדתה השבעים
של ישראל בהפרש של יום. נדמה שיותר מתמיד, אחרי עשורים רבים של קיום משותף,
מלוות את השניים אותן שאלות: מהי גבורה? מהי תקווה? וכיצד חברה של מהגרים יכולה
להמריא אל-על אל עתיד טוב יותר?
רשימה ביבליוגרפית
רשימה ביבליוגרפית
אופק, אוריאל, 1978" .הנזק שבספרות קלוקלת" בתוך תנו להם ספרים. ספריית הפועלים.
214-219
אנדרמן, נירית, 2016.8.12" .גיבור על בביטוח לאומי". גלריה, הארץ. עמ' 15-22
אנדרמן, נירית, 2016.1.15" .סופר מענטש". גלריה, הארץ. עמ' 18-24
אשד, אלי, 2002 .מטרזן ועד זבנג. בבל.
אשד, אלי, 2007 .אתר המולטי יקום של אלי אשד.
בליך, בן ברוך, 2013" .קומיקס כתרבות פופולרית" בתוך קומיקס עברי 79-75 :פצעי
בגרות. המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס. עמ' 12-19
בן-פורת, שחר, 2010" .ארון הקומיקס היהודי". אתר MAKO
גפן, יהונתן, 2006.7.15" .סופרמן חוזר )הכינו את החיתולים(". אתר NRG
גרינברג, רז, 2003.2.9" .קלאסיקות קולנוע המד"ב והפנטזיה – חלק ג'"
וולף, רות. תש"ס. "אלימות ותוקפנות אצל ילדים ונוער ודרכי התמודדות עם התופעה
באמצעות הספרות. בתוך: עיונים בספרות ילדים 10 ,מרכז קיפניס לספרות ילדים. עמ'
133-132
משיח, סלינה, 2000" .לדמיין אומה לדמיין ילד" בתוך: פנים: כתב עת לתרבות, חברה
וחינוך מס' 14 .הוצאת הסתדרות המורים בישראל. עמ' 129
פז-קלפ, מיכל, 2017 .כוחות על: גיבורי על כמקור העצמה. המוזיאון הישראלי לקריקטורה
ולקומיקס. קטלוג התערוכה
פילק, דני, 2010" .סופרמן כגיבור פופוליסטי" בתוך פרוטוקולאז' 2010 .בצלאל אקדמיה
לאמנות ועיצוב ירושלים. עמ' 113-129

יש לבדוק גם

מהיום בדיסני פלוס: אקו

אקו מאולפני מארוול | 10 בינואר MARVEL STUDIOS’ ECHO סדרה מקורית של דיסני+, כל הפרקים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.