יום רביעי , נובמבר 22 2017
Home / טלויזיה / בואו נדבר על זה: "מסע בין כוכבים: דיסקברי" עונה 1 פרק 9
מסע בין כוכבים: דיסקברי, באדיבות נטפליקס

בואו נדבר על זה: "מסע בין כוכבים: דיסקברי" עונה 1 פרק 9

   אם אינכם מודעים לכך עדיין, "מסע בין כוכבים: דיסקברי" יצאה לפגרה קצרה.

 

קוראים לזה "אמצע העונה", וזה טריק ששוכלל בשנים האחרונות בסדרות כגון "שובר שורות", "מד מן", "המתים המהלכים" וכמובן העונה האחרונה של "הסופרנוס".

 

עד שיגיעו אלינו הפרקים החדשים של "דיסקברי", ב-8 בינואר, הגיע הזמן לסיכום ביניים.

 

כפי שפופ טארטס כתב בסקירה הקודמת שלו בנושא, "דיסקברי" נפתחה בצמד פרקים מביכים מבחינת בימוי, משחק ותסריט.

 

אלא שאז הגיע פרק 3 המצוין, שהפך את הקערה על פיה וזימן לנו סדרת מדע בידיוני טובה, עם תעלומות מעניינות ודמויות מעניינות עוד יותר.

 

עכשיו חצי עונה מאחורינו ואפשר להכריז על פיה, של"דיסקברי" יש עדיין דרך ארוכה לעבור כדי להפוך לסדרה גדולה באמת.

 

הרצון העז לעדכן את החזון האוטופי של ג'ין רודנברי למציאות הטלוויזיונית העכשווית בהחלט ניכר בכל פינה, וכך גם ההשקעה הכלכלית הניכרת, אבל יש עדיין מהמורות בדרך.

 

בחלקן מדובר בעלילות משנה ודמויות משנה לא מספיק מעניינות, בחלקן בניסיון להיצמד לקאנון הסטאר טרקי המקורי, ולקרוץ ככל האפשר למעריצים המושבעים.

 

אבל הסך הכל חיובי ומעודד מאוד. זה קורה קודם כל בזכות הדמות הבולטת בסדרה, ולא, פופ טארטס אינו מתכוון למייקל ברנהם.

 

נכון, כבודה של "סשה מהמתים המהלכים" במקומה מונח, אבל הדיאלוגים שהושמו בינתיים בפיה אינם טובים דיים. די במבט אחד עמוק שלה כדי להזכיר לנו עד כמה מדובר בשחקנית טובה וממגנטת, ועד כמה לא נעשה בה שימוש טוב מספיק.

 

הדמות הבולטת והמעניינת ביותר היא דמותו של קפטן גבריאל לורקה, בגילומו של ג'ייסון אייזקס המצוין והמוכר.

 

אומנם זו אמורה להיות דמות משנה, אבל מניעיה הנסתרים והאכזריות והקור הטבועים בה הופכים אותה כרגע למעניינת ביותר.

 

אולי זה הליהוק של שחקן כל כך מוצלח בעבודתו, אולי זה הכיף שבלכתוב עלילות ושורות דיאלוג לדמות שאינה באמת "טובה" וחיובית במלואה.

 

אבל בינתיים לורקה הוא הגיבור האמיתי.

 

הנבלים הגדולים, הקלינגונים, מאכזבים בינתיים למדי, ודי בהתפתחות המאוד בנאלית של העלילה בפרק 9 והקלילות שבה ברנהאם משייטת לה ברחבי ספינת המתים ללא הפרעה כדי להוכיח זאת.

 

רגעי הסיום של הפרק מרמזים, אולי, שהקלינגונים היו רק הקדימון לאיום גדול בהרבה.

 

בגלריית דמויות המשנה המוצלחות נמצא הזוג סטאמטס והרופא, ואפילו אש טיילר, על אף שתצוגת המשחק שלו בשיא התקף הפוסט טראומה הייתה לא ממש משכנעת.

 

הצוערת טילי אמורה להיות אתנחתא קומית חביבה, אבל לפי שעה היא לא מעלה ולא מורידה.

 

והקלפי שעל הגשר? הוא מעוצב היטב, האיפור לעילא ולעילא, אבל בפרק הקודם ראינו שאין לו יותר מדי מה להציע לנו, למרות הניסיון לסחוט את בלוטות הרגש.

 

אפשר לטעות ולחשוב שכרגע פופ טארטס חושב שמדובר בסדרה עם יותר נקודות שליליות מחיוביות. זו לא הכוונה. פשוט הציפיות של פופ טארטס הוזנקו לשמיים בעקבות הפרק השלישי המעולה, ומאז קיבלנו שורה של פרקים חביבים, מותחים, אך לא מעולים.

 

נכון, פרק הקפיצות בזמן התאים למאה ה-21 את הפרקים המיתולוגיים מסדרות העבר, וגם פרק 9 היה מותח ברובו, אבל בינתיים לא קיבלנו פרק שהתקרב לרמה ולביצוע של פרק 3.

 

יש לפנינו עוד חצי עונה, ועונה שנייה כבר אושרה, כך שפופ טארטס בהחלט אופטימי.

 

והחלל הלא נודע שאליו הגיעה הדיסקברי בהחלט מעורר ציפיות.

 

סיכום ביניים: כמעט טוב, עם ציפיות לשיפור.

 

ניפגש ב-8 בינואר.

בדוק גם

חדשות טלוויזיה: משיח בנטפליקס

   כיצד יגיב העולם לו יופיע כיום במזרח התיכון אדם שיטען שהוא המשיח, יאסוף סביבו …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *