יום שלישי , אוקטובר 24 2017
Home / כללי / בואו נדבר על זה: פרפר מאת אנרי שארייר
עטיפת פרפר מאת אנרי שארייר, צילום: בנצי ריכטר

בואו נדבר על זה: פרפר מאת אנרי שארייר

   גבירותיי ורבותיי, עצרו בבקשה את כל מה שאתם עושים כעת.

 

לפופ טארטס יש הכרזה חשובה:

 

אם אתם חובבי ספרות מתח והרפתקאות, וגם אם לאו, הספר היחיד שאתם חייבים, אבל חייבים לקרוא מעתה והלאה הוא "פרפר".

 

ספרו הקלאסי של אנרי שארייר ראה כעת אור בתרגום חדש לעברית והתוצאה היא הדבר הכי דומה שיכול להיות בספר למסע מרהיב על גלגל ענק בפארק שעשועים .

 

"פרפר", או "פפיון" במקור הצרפתי, עובד בעבר לסרט קולנוע שהפך לקלאסיקה אמיתית- הסרט מ-1974 בכיכובם של סטיב מקווין בתפקיד הראשי ודסטין הופמן כחברו הטוב נחשב לגדול סרטי הבריחה מהכלא שנעשו עד היום.

 

עכשיו אפשר להתרשם מהמקור הספרותי בעברית מודרנית.

 

פופ טארטס לא חקר יותר מדי את ההיסטוריה של "פרפר", והאם מישהו באמת ניסה לאמת את כל הסיפורים של המחבר, אנרי שארייר, שהספר מתפקד כאוטוביוגרפיה שלו.

 

אבל גם אם מדובר בהמצאות וגוזמאות לרוב- וואו, איזה דימיון היה לבן האנוש הזה!

 

העלילה מתחילה ברגע שנגזר דינו של שארייר, המכונה בידי חבריו "פאפיון", או בקיצור "פאפי", בשל קעקוע הפרפר שעל גופו. הוא טוען כמובן שהוא הורשע ברצח שלא ביצע.

 

כיוון שהתקופה היא ראשית שנות השלושים במאה העשרים בצרפת, הוא נשלח בשל ההרשעה בפשע חמור לכלא אכזרי במיוחד- כלא במושבת עונשין השייכת לצרפת באפריקה.

 

כן, אלה הימים שבהם הקולוניאליזם עדיין נמצא בפריחה, ואיי ומדינות אפריקה השונים מחולקים בין שלל מדינות אירופה.

 

פאפי וכמה מחבריו שהכיר עוד בתא המעצר מבוהלים ובצדק ממה שמצפה להם במושבת העונשין.

 

לא לחינם מכונה המאסר במושבות "הדרך לעזאזל". מדובר בעונש אכזרי ובלתי אנושי גם עבור מי שהורשעו בפשעים חמורים.

 

פאפי, בהיותו בחור אינטליגנטי מהרגיל, חושב כל הזמן רק על שני דברים: בריחה ונקמה. בריחה מהכלא, כי הוא , כמו הפרפר שמקועקע עליו, שואף לחופש. ונקמה- נקמה בתובע, בחוקרי המשטרה, במושבעים ובעד שהעיד עדות שקר ושגרמו כולם לשליחתו בדרך לעזאזל.

 

כבר בתחילת תקופת שהייתו באחת המושבות הוא מצליח במבוקשו ובורח. ולא סתם בורח- אלא בורח הרחק מהכלא, הרחק מהמושבה, ומוצא עצמו בשלל הרפתקאות מדהימות במשך כמה חודשים, כולל חיים בשבט אינדיאני שנחשב עוין לאדם הלבן.

 

אבל הכריזמה הטבעית של פאפי עובדת לא רק על שוביו ומארחיו, אלא גם על השבט שמכניס אותו אליו ולוקח אותו ממש כאחד מהמשפחה.

 

הרצון המבעבע לנקמה אינו נותן מנוח לפאפי/ אנרי, והוא עוזב את החיים הנוחים בשבט האינדיאנים כדי לנסות ולהגיע שוב לציביליזציה ולצרפת בפרט.

 

לרוע מזלו, הוא נתקל בשורה של גורמים שמסגירים אותו לידי שלטונות צרפת, גם כשאין בהכרח הסכמי הסגרה שמחייבים אותם לעשות זאת.

 

התוצאה היא סדרה של מאסרים מחודשים שפאפי הביא על עצמו, ועוד ניסיונות בריחה, חלקם נכשלים באיבם וחלקם עולים יפה.

 

הכל מתואר בלשון ציורית וחיה, כאילו אנו בימינו אנו, והקורא מוצא עצמו נשאב אל בין דפי הספר, מדמיין את המקומות האקזוטיים שאליהם הגיע גיבורנו ואת השותפים שלו למסע, יריביו וחבריו בבתי הכלא השונים.

 

הוירטואוזיות הסיפורית והמילולית של המחבר- ושל המתרגם המוכשר – מגיעים לשיא בעשרות העמודים שבהם מתאר פאפי, בקיצורים הכרחיים, את עונש המאסר בבידוד שנגזר עליו, וכיצד שמר על שפיות דעתו במשך שלוש שנים בתא קטנטן.

 

לצד הידיעה שמערכת הצדק הצרפתית חולה אם היא מבקשת להעניש בצורה כה אכזרית את פושעיה, נדרש לעיתים הקורא להזכיר לעצמו שחלק מחבריו של פאפי, שמתוארים על ידו בתיאורים חיוביים, ביצעו בחייהם פשעים אכזריים, עד כדי רצח נשים וילדים.

 

אבל, בסופו של דבר מדובר בסיפור הרפתקאות מרתק ומענג, שנקרא בזמן קצר ובנשימה עצורה.

 

וכן, זה לא יהיה קלקולון (ספוילר בלעז) אם נגלה שבסוף הדרך זוכה פאפי סוף סוף בחופש שכה התאווה לו.

 

זו דרך החתחתים עד לחופש המיוחל שהיא הסיפור האמיתי והמהנה.

 

רוצו לקרוא. מיד!

בדוק גם

בואו נדבר על זה: "רצח רוג'ר אקרויד" מאת אגתה כריסטי

   ספרי אגתה כריסטי היו תענוג גדול בילדות.   בעולם של ערוץ טלוויזיה אחד בלבד, …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *