אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
טוב.
מאיפה נתחיל?
מהסצינה המטורללת של ריק בקרב עם המהלך המשוריין, כמובן.
יותֳר מאי פעם, הסצינה הזאת קירבה את "המתים המהלכים" למחוזות ההזויים של סרטי הזומבים בשקל מהמאה העשרים.
אבל אחרי כמעט שבע עונות וחצי, מותר גם להם להשתולל קצת.
וזו בהחלט הייתה סצינה מבדרת.
בכלל, החיוך הגדול של ריק בסיום הפרק הקודם הוסבר על ידו לגבריאל , ותאם את ההערכה המוקדמת של פופ טארטס: בזמן שכולם ראו חבורת פסיכים שמאיימת עליהם, ריק ראה מאסה של לוחמים שיסייעו לו בדיוק במקום שבו הממלכה כרגע אינה יכולה לסייע.
בסופו של דבר הוא כרת עסקה עם מנהיגת החבורה המוזרה, קיבל בחזרה את גבריאל, ויצא לחפש רובים, והרבה רובים.
מאיפה הוא יביא אותם? אולי טארה תספר על מושבת הנשים שממנה נמלטה, מי יודע. אולי הוא ימצא אותם במקום אחר.
כי הרי המושיעים לא משאירים רובים בידי האנשים שעובדים עבורם.
אז זה יהיה קשה, וצריך גם למצוא אספקה להאכיל את אנשי אלכסנדריה וגם מס למושיעים, אבל ריק אופטימי מתמיד.
וכשריק אופטימי, רוח הקרב חוזרת לחבורה. רק רוזיטה נראית כעת בעייתית, עם רוח לחימה ופזיזות שעלולות לפגוע במאמץ הקבוצתי בהמשך הדרך.
מוזר שהיא עוד לא למדה את הלקח מהניסיון הכושל שלה להרוג את ניגן.
נקווה שהלקח לא יילמד בצורה קשה מדי.
בינתיים בממלכה, ריצ'רד נואש לגלות עד כמה המלך אזיקייאל אינו שש לעצבן אפילו בקצת את המושיעים.
ואפילו מורגן, שנוכח לראות שוב עד כמה המושיעים הם ביריונים דוחים, אינו ממהר לסייע לדריל לשנות את דעת המלך.
דריל לפחות זכה לאיחוד מרגש עם קרול, איחוד שנמשך מעט זמן מהמתוכנן.
כי כשדריל ראה עד כמה קרול מעורערת, עד כמה נמאס לה להרוג וליההרג מבפנים, הוא החליט לשקר לה ולספר לה שהכל בסדר, וכולם בסדר.
ההחלטה הזאת שלו, גם אם נראית ברגע הראשון תמוהה במיוחד לאור העובדה שקרול היא מכונת לחימה ואסטרטגיה משוכללת, היא קודם כל החלטה אנושית שמראה עד כמה לדריל הקשוח יש לב.
הוא מעדיף להותיר את קרול בביקתה המבודדת שלה, אחרי שאיים כמו שצריך על ריצ'רד שלא יעז לגעת בה, ולחפש את מזלו במקומות אחרים.
לצורך כך דריל יוצא בחזרה להילטופ, להתארגן יחד עם מגי שם.
קרול, בחוסר ידיעתה, ומורגן, בעיקשותו לדבוק בפילוסופיית ה"לא להרוג בכל מחיר", זוכים לעוד יום שבו יחיו בהתאם לרצונם.
מה חבל, שהעולם שבחוץ אינו שש לאמץ את דרכם.
בואו נציץ אל הפרק הבא
גם בפרק הזה האווירה הייתה יחסית קלילה, אבל פחות מאשר בפרק הקודם.
בהתאמה פופ טארטס זוכר רק ציטוט משעשע אחד מתוכו:
"אנחנו נאכל? או שצריך להיות מלך כדי לקבל פה קצת אוכל?"- דריל לקרול.
