אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
פופ טארטס מאוד אוהב את ריצ'ארד ארמיטז'.
השחקן הבריטי שעלה לגדולה ב- SPOOKS המצוינת, ומשום מה לא נלקח בחשבון בימים אלה לתפקיד ג'יימס בונד.
אולי כי התחייב והופיע בטרילוגיית ההוביט בתור מלך ההוביטים הגולה, והפך כבר פרצוף מוכר מדי .
בתווך הוא גם הופיע בעונה הראשונה של "מכת נגד", שם נבגד בידי השחקן אנדרו לינקולן, לימים ריק גריימז ב"המתים המהלכים".
כעת הוא מככב כאמריקני בסדרת הריגול הבינלאומית החדשה "תחנת ברלין", שכבר חודשה לעונה שנייה בידי ערוץ EPIX האמריקני המשדר אותה.
"תחנת ברלין" מצולמת ומתרחשת ב…ברלין, והיא עוסקת בעלילות סוכני הסי איי איי הפועלים בסניף הברלינאי של סוכנות הביון המרכזית האמריקנית.
כמקובל בימים אלה, מעל פעילותם מרחף האקר מסתורי בשם תומאס שו, שאיש אינו יודע את זהותו האמיתית, ושמקפיד להדליף לתקשורת מסמכים מסווגים של ה-CIA , בעיקר על הנעשה בתחנת ברלין.
ההדלפות הללו גורמות לחשיפת סוכן כפול בביון הגרמני, לטירפוד הקידום והקריירה של בכיר אמריקני ולשלל צרות בסגנון הצרות שגרמו אדוארד סנודן וג'וליאן אסאנג'.
ארמיטג', המגלם את גיבור הסדרה דניאל מילר, מוצב בתחנת ברלין לכאורה כעוד סוכן שמחליף סוכן אחר, אבל יש לו גם משימה סודית- לברר מי מעביר את החומר הסודי לתומאס שו, והאם מדובר במדליף מבין שורות התחנה.
מבחינת פופ טארטס כצופה, הסדרה נחלקת לשניים: המאמצים של מילר לאתר את המדליף ולהבין מי נגד מי בסצינת הביון והריגול בברלין, והאהבה הגדולה של יוצרי הסדרה לברלין כעיר קוסמו-פוליטית, מתירנית מינית, חובבת בילויים ויותר ניו יורק מניו יורק.
המצלמה אוהבת את הלוקיישנים השונים בברלין, בין אם מדובר בשרידי בניינים בצד המזרחי שבהם נערכות פגישות חשאיות, ובין אם מדובר במועדונים רעשניים ופאבים אפלוליים.
וזהו מימד שבהחלט מוסיף לצפייה.
העלילה מתוחכמת ונעה לאט כמו סדרה בריטית, מינון האקשן נמוך ואינו מסעיר במיוחד, בוודאי לא כמו בספוקס או מכת נגד, אבל בסך הכל הצפייה בסדרה מהנה, והבשורה על חידושה לעונה נוספת משמחת.
