אפי טריגר – פופ טארטס תרבות אמריקאית | טלויזיה | קולנוע | ספרים | פוליטיקה אמריקאית
יש אנשים שלא כל כך משתגעים על מבנה העלילה ב"מד מן", על העובדה שלפעמים נדמה ששום דבר לא קורה שם.
לי, למשל, זה לא מפריע, כול עוד ה"שום דבר" מעניין.
שלוש דמויות עמדו במרכז הפרק הזה: דון, ג'ואן וסאלי הקטנה.
דון מצא עצמו נאבק עם עברו כרודף נשים. במעלית , כשהוא יחד עם אישתו הצעירה, נכנסת לפתע אנדריאה וכמעט משליכה עצמה כלפיו. מייגן מוטרדת מאוד מכך, ודון משתדל להתנצל בפניה כמה שיותר. הוא מסביר לה שאין לה שום סיבה להרגיש מאוימת, ומשכנע אותה שאנדריאה כמו שאר הנשים עברו במיטתו כשהיה גרוש.
אנחנו הצופים יודעים כמובן שהוא בגד בבטי בלי הפסקה, והשאלה הבלתי נמנעת צפה שוב : האם הפעם יצליח דון לשמור אמונים למונוגמיה?
התשובה? בהתחלה נראה שלא. אבל הטבע ההזוי של הופעותיה של אנדריאה במיטתו של דון החולה מקרב את הצופה מהר מאוד למסקנה, שמדובר בהזיות. דון הזה שהוא שוכב איתה, אבל הוא גם הזה את תחושת האשמה שליוותה אותו לאחר מכן ואת הרצון לרצוח את אנדריאה ובכך לרצוח את הליבידו המיני שלו. מעניין. מעניין מאוד.
הדמות השנייה- ג'ואן. היא מתגנדרת לקראת שובו של בעלה מוייטנאם, היא מקבלת אותו בזרועות פתוחות, ואז הוא מדהים אותה כשהוא מודיע, שהוא חייב לחזור לוייטנאם לעוד שנה.
אחר כך עוד מתברר לה שהוא התנדב לחזור!! התנדב!!
ג'ואן מסלקת את הבעל מביתה ומחייה. האם זה יחזיק מעמד? הצופים בודאי מקווים שכן, כי הם חשים שלג'ואן מגיע גבר טוב יותר.
והגענו לסאלי דרייפר הגדלה לאיטה. היא נשארת עם אימו של הנרי לבד בבית, ונאלצת לספוג את החינוך הנוקשה שלה. מצד אחד הסבתא מכה אותה בידה ואחר כך מתנצלת, מצד שני היא מספרת לה סיפורי זוועה על רוצח האחיות משיקגו. והיא עוד נותנת לה בסוף חצי כדור שינה.
קצת מטריד.
אחלה פרק בעיני פופ טארטס.
