יום שלישי , יולי 25 2017
Home / כללי / בואו נדבר על זה: "השמיים נופלים" עונה 1 פרקים 1+2

בואו נדבר על זה: "השמיים נופלים" עונה 1 פרקים 1+2

"השמיים נופלים"  היא אחת משתי סדרות מדע בידיוני, שסטיבן ספילברג מעורב עמוקות בהפקתן. השנייה , "טרה נובה",  שהיא גם היקרה והמושקעת יותר,  תגיע למסך האמריקני בסתיו הקרוב.


כמובן, כשהשם סטיבן ספילברג מעורב בפרויקט, וכשהסיפור נוגע לפלישת חייזרים לכדור הארץ, הציפיות עולות וכך גם ההתרגשות.


ואכן, התיישבתי בחגיגיות לצפות בפרק הבכורה הכפול של "השמיים נופלים", בציפייה להעביר במתח ובדריכות כמעט שעה וחצי.


זה לא בדיוק קרה.


"השמיים נופלים"  היא ממש לא סדרה רעה. אבל מישהו שכח לספר לכותבים, שבפרק הפיילוט צריך אקשן, והרבה.


במקום זאת קיבלנו מינון גבוה מדי של התלבטויות מוסריות ודיונים מעמיקים על גורל המשפחות של הגיבורים, על מקומו של האדם על כדור הארץ ועל המציאות הקשה שאליה נקלעו הדמויות.


האקשן התמצה בכמה דקות בפתיחת הסדרה, ובכמה דקות בסיום הפרק השני.  גם לחייזרים לא הזדמן לנו להציץ יותר מדי.


התוצאה הייתה תחושת שעמום קלה, שריחפה מעל הפרק הכפול , לצד הבנה שבסיפור של הסדרה יש פוטנציאל אדיר, ותקווה שהפוטנציאל ימוצה בפרקים הבאים.


הסדרה  "השמיים נופלים"   נפתחת כחצי שנה לאחר שכדור הארץ נכבש על ידי כוח חייזרים עוין. רוב האוכלוסייה האנושית הושמדה.


על הילדים ובני הנוער התקינו החייזרים מן מתקן אלקטרוני שנצמד לצווארם , והופך אותם לזומבים. אף אחד לא יודע למה מיועד המתקן, אבל מי שניסו להסיר אותו ממנו נהרג.

החייזרים דומים לעכבישים ענקיים, עם שש רגליים. אבל הם לא מרבים לשוטט בעצמם על פני האדמה. הם שולחים זקיפים ממוכנים בעלי כוח אש רב, שבאופן מפתיע צועדים דווקא על שתי רגליים.


כוח אנושי קטן מנסה להתנגד לחייזרים בכל הכוח המועט שבידיו, לזנב בהם ואולי אולי למצוא בעתיד דרך לנצח אותם.


המטרה,  כפי שמנסח אותה הגיבור בגילומו היעיל של נואה וויילי, איננה להביס את החייזרים אלא לגרום להם להבין שהשהות שלהם על כדור הארץ אינה כדאית עוד.


כפי שאתם מבינים מהתיאור הקצר שלי, יש פוטנציאל בסדרה, וכדאי לתת לה עוד צ'אנס.


חבל שפרק הבכורה שלה אינו סוחף,  אבל פופ טארטס בהחלט מתכוון להמשיך ולעקוב.

בדוק גם

בואו נדבר על זה: הילדה מאת פיונה ברטון

   הנה היא חוזרת, הסופרת פיונה ברטון, שפרצה לחיינו בסערה לפני כחצי שנה עם "האלמנה", …

No comments

  1. יוסי וייס

    גם אחרי הפרק השלישי, התחושה הינה תחושה של אכזבה גדולה.
    מזכיר מאד את המתים המהלכים ומעבר לזה מייצר דרמה אמריקאית שנופלת בכל הפחים האמריקאיים ולכל הקלישאות הידועות וחבל.

    בשביל זה סטיבן שפילברג הצטרף ? מאכזב.

  2. אני ימקסס את זה לעת עתה אבל עד שלא יכריזו על עונה שנייה, אין לאן למהר..
    למזל לא נפלתי בתחום הזה ב- The Event…

  3. דן מדען

    יש סיכוי שאת המטפל בפרסומות שקופצות כל פעם ש"נוגעים" במסך הבלוג שלך?
    חוצמזה, נרדמתי אחרי חצי שעה – אכזבה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *