יום חמישי , מאי 25 2017
Home / כללי / מחשבות על טקס האוסקר ה-83

מחשבות על טקס האוסקר ה-83

טקס אוסקר יבשושי ומשעמם במיוחד,  שבוודאי לא ייזכר בשנים הבאות.

קודם כל- המנחים.

מאז התצוגה המזעזעת של מגישי הריאליטי בטקס האמי לפני כשנתיים לא נרשמה הנחייה כה חיוורת ומשעממת.

ג'יימס פרנקו ואן האת'אוויי פשוט לא היו מעניינים, וחמור מכך-  ממש לא מצחיקים.

לפרנקו יש הבעה אחת על הפנים- הוא מחייך חיוך רחב, עיניו עצומות, וחזותו כולה אומרת בוז לסביבתו.  לכן כשהוא מכריז איזה כבוד זה להיות באולם עם כל השחקנים,  קשה מאוד להאמין לו.

האת'אוויי  יפה מאוד, כמעט עד כדי כאב,  וגם מוכשרת בשירה.  אבל בכל הנוגע לפאנץ' ליינים-  הדרך עוד ארוכה.

הבדיחה הטובה ביותר שלה הייתה בתחילת הטקס, כשרמזה לעירום שלה בסרט "אהבה וסמים אחרים", ואמרה: " פעם, כשהיית מתפשטת בסרט היית מקבלת אוטומטית מועמדות לאוסקר".

משם והלאה- יוק. לא מצחיק ולא מעניין.

באופן ממש לא מפתיע הזוכה הגדול בטקס הזה הוא "נאום המלך". יבוא יום וכולנו נבין, איך בדיוק עקף הסרט הבריטי המצוין הזה את "הרשת החברתית"  המרהיב של דייויד פינצ'ר,  שבתחילת הדרך נחשב לזוכה בטוח.  אולי עדות לכך שכוחם של חברי האקדמיה המבוגרים יותר עדיין עולה על כוחם של הצעירים.

פרס השחקן ניתן בצדק רב לקולין פירת' על גילום המלך ג'ורג',  פרס השחקנית- הצפוי ביותר בערב הזה- הלך לנטלי פורטמן ההריונית, שמעתה גם יכולה לרשום לצד התואר "בלרינה חובבת" גם את המילים "זוכת פרס האוסקר".

בפרס שחקן המשנה זכה,  כצפוי,  כריסטיאן בייל על משחקו הוירטואוזי ב"פייטר".  פרס ראשון אבל בודאי לא אחרון לשחקן המאוד מוכשר הזה. זו הזדמנות נוספת להביע תרעומת על כך שהשחקן הראשי בסרט,  מרק וולברג הנהדר,  לא נכלל ברשימת המועמדים לפרס השחקן הראשי.

הפתעה מסוימת נרשמה עם זכייתה של מליסה ליאו בפרס שחקנית המשנה, על הופעתה המצוינת בסרט "פייטר"  כאימם של וולברג ובייל. הפתעה רק משום שרוב המהמרים סברו,  כי הנערה היילי סטיינפלד מ"אומץ אמיתי"  תיקח הביתה את הפסלון.

הבחירה, בעיניי,  נכונה, אבל נאום הזכייה של ליאו הרגיש לי מזויף מאוד, כולל פליטת המילה "פאקינג", שנראתה לי מכוונת ולא מקרית.

"צעצוע של סיפור 3  " , כצפוי,  גרף בקלילות את פרס סרט האנימציה הטוב ביותר,  אבל כשל גם כן בניסיון לזכות בפרס הסרט הטוב ביותר.

בפרס "נאום הזכייה המצטיין ורחב הלב"  זכה, מבחינתי, ארון סורקין,  תסריטאי על שלא שכח להודות למחבר הספר "הרשת החברתית", שעל  פיו נכתב התסריט לסרט.

ועוד כמה מילים לסיום על קירק דגלאס בן ה-94  : האזנתי הבוקר לגידי אורשר ולענבל גזית בגל"צ שהכתירו את הופעתו כ"מופע אימים".  אני מבקש לחלוק עליהם-  קודם כל כי דגלאס עבר שבץ ולכן הוא לא באמת יכול לדבר בקצב הגיוני. וחוץ מזה, ברגעים המעטים שבהם הוא ניסה להצחיק,  הוא בהחלט הצליח, בניגוד לצמד המנחים הצעירים שעמדו לצידו.  אהבתי במיוחד את בדיחת הנונסנס שכוונה לעבר יו ג'קמן: " יו ג'קמן יושב בקהל וצוחק.  אתם האוסטרלים משוכנעים שאתם מצחיקים. תסתכל על קולין פירת', הוא לא צוחק! הוא בריטי! "

כבוד לקירק דגלאס.

נקווה לטקס מוצלח יותר, עם מנחים טובים יותר,  בשנה הבאה.

לסיום,  הנה המערכון שפתח את הטקס, כאשר האת'אוויי ופרנקו מסיירים בין הסרטים המועמדים. ושוב- מערכון עם רעיון חביב, אבל ממש ממש לא קורע מצחוק. איפה הם ואיפה אלק בולדווין וסטיב מרטין

בדוק גם

וידאו: יוצרי "סיפורה של שפחה"

יוצרי הסדרה המדוברת "סיפורה של שפחה" בשיחה על עיבוד הספר לסדרת טלוויזיה, ועל ההחלטה לקחת …

No comments

  1. מה הקשר של בחזרה לעתיד??

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *