יום שישי , מרץ 29 2024

ביקורת אורח: glee

מאת טל בן יהודה

 

 

זה עתה סיימנו עשור משובח מבחינה טלוויזיונית. הסופרנוס, הסמויה, האוס, אבודים, 24 – הן רק חלק מהפנינות שהניב העשור האחרון. תחילת העשור החדש נראית מבטיחה גם כן, כשסדרות כמו דקסטר, מד מן, האוס ועקרות בית נואשות ממשיכות קדימה בכל הכוח, ג'ק באוור מוצב במנהטן (!!) והסדרה החדשה של יוצר הסמויה, Treme, מגיעה ל-HBO בקרוב. אני כבר לא יכול לחכות.

 

אז בעידן כל כך משובח מבחינת תוכניות טלוויזיה, איך מישהו יכול להמליץ לכם לראות סדרת טלוויזיה שהיא מחזמר, זה נשמע לכם רציני? ובכן, התשובה היא כן, ואני חייב לעשות את זה.

 

אני מדבר כמובן על Glee , סדרה אמריקנית חדשה על חוג מקהלה בבית ספר תיכון.

 

למה לכם לראות Glee? שאלה טובה. היא לא סדרת מופת (סופרנוסהסמויה), הכתיבה בה לא מופתית (האוסהבית הלבן), היא לא מדהימה אותך ויזואלית (הירוס) והיא לא משאירה אותך במתח אדיר (24).

 

ובכן, אתם חייבים לראות אותה כי היא הברקה. היא הברקה במובן שהיא סופר מקורית וכל כך שונה מכל שאר הדברים שיש כרגע בטלוויזיה. כן, מכל הסדרות שהוזכרו כאן בפסקה הראשונה. אתם פשוט לחלוטין לא מוכנים לזה.

אני לא זוכר תוכנית שהסבה לי כל כך הרבה FUN טהור במהלך הצפייה בה. לא סתם היא זכתה בגלובוס הזהב בשבוע שעבר בפרס "הסדרה הקומית הטובה ביותר" – הגיע לה ועוד איך.

 

אני יכול להגיד שזו הייתה אהבה ממבט ראשון.

אני אוהב את זה שהיא קצת קיטשית. אני אוהב את ההומור העצמי המצוין שלה. אני אוהב שיש לפרקים סוף טוב. אני גם אוהב את הגרסאות שלהם לשירים מפורסמים מההווה ומהעבר. ואני בעיקר אוהב את זה שהיוצרים גייסו קאסט רחב וכמעט אלמוני לגמרי, והפכו אותו למארג מתואם ומגוון של דמויות יוצאות דופן, אך כאלה שמתאהבים בהם מיד. בעצם, אין דבר אחד שאני יכול להגיד שלא אהבתי בה, וחשבתי על זה לא מעט.

 

הייחוד של הסדרה מצוי בדרך הצגת הדמויות. בניגוד לסדרות כמו Freaks and Geeks או סרטים כמו נקמת היורמים או אפילו סופרבאד, המציגים לנו מראש את הדמויות הראשיות כדחויים ולוזרים ובגלל זה אנחנו גם מזדהים איתן, אחד הדברים הכי מיוחדים לטעמי שהצליחו לעשות ב-Glee זה להשכיח את העובדה שאנחנו צופים בדמויות מהסוג הזה. במהלך הצפייה, לחלוטין משתכנעים שמדובר בחבר'ה מגניבים ביותר, מהמקובלים בבית הספר, הנמצאים באליטה מבחינה חברתית, עד שהאשליה הזו מתנפצת (בכל פרק מחדש) והם מקבלים עוד כוס של ברד קפוא לפרצוף שלהם משחקני הפוטבול הבריונים או מהמעודדות הסנוביות. כאן טמונה החתרנות האמיתית והנהדרת של Glee.

 

 

תנו לזה צ'אנס ותתאהבו, אני מבטיח לכם. אתם תתאהבו בילד ההומו המשעשע (רק חכו לפרק הרביעי בסדרה שהשיר המדבק של ביונסה Single Ladies מככב בו!), בסו סילבסטר המטורפת, בוויל שוסטר התמים, במנהל בית ספר ההודי, ביועצת האובססיב קומפולסיב, ביהודייה שרודפת אחרי התהילה ובשאר ילדי המקהלה.

 

אה כן, כבונוס כבר יצאו 2 אלבומים המהווים את הפסקול של 13 הפרקים הראשונים. אחרי שתסיימו לראות את מעללי המקהלה – אתם כבר תרוצו לבד להשיג את השירים. זהירות, זה ממכר!

יש לבדוק גם

עכשיו בפריים וידאו: עונה 2 של AMERICAN RUST

העונה השנייה של סדרת הדרמה בכיכובו של ג'ף דניאלס עלתה אתמול ב"אמזון פריים וידאו". היא …

אין תגובות

  1. סדרה מעולה – גם אני התמכרתי. ביקורת טובה, אני חושבת שתפסת את שורש העניין – זה פשוט FUN! וגם ההומור שלה איכותי.

  2. sean hannity

    אולי אתה מזדהה עם החברה?

  3. sean hannity

    i thought this was efi's review… sorry

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.